מבזקים:

ריפוי במציאות – ריאיון עם יועץ אושר

יום רביעי, ספטמבר 28, 2016 | Adi Stolero
ריפוי במציאות – ריאיון עם יועץ אושר
מודעות עצמית

השבוע יצאתי לפגוש את סער בר-און, מנהל הייטק לשעבר בן 44, שכיום הוא יועץ אושר. כן יועץ אושר.

בנוסף סער מלווה בצורה אישית אנשים שסובלים מקרוהן וקוליטיס, לחופש ממחלות אלו.

מחלות מעיים שהן חשוכות מרפא כביכול על פי הרפואה הקונבנציונאלית, לא על פי סער.

אך עיקר המלווים של סער דווקא לא קשורים למחלות הספציפיות האלו אלא אנשים שנמאס להם מהשעבוד לסבל שהתרגלו אליו כל חייהם, ורוצים לצאת לחופשי.

רוצים פשוט להיות מאושרים יותר.

בנוסף, סער מעביר הרצאות שבהן הוא מספר את סיפור חייו, מספר על הדרך שעשה מהתקופה שבה הרגיש שהוא כבר מת, פיזית ורגשית, ועד לרגעי ההתעוררות שהובילו למקום בו הוא נמצא כיום.

לפני כשלושה חודשים הייתי באחת ההרצאות של סער בדיוק שבוע אחרי שחברה סיפרה לי שהתפרצה אצלה המחלה וידעתי שאני חייב לפגוש אותו באופן אישי ולהוציא לאור את הסיפור המדהים שלו.

 

הפתיע אותי ששלחת לי כתובת בגבעתיים…

כן, אנשים שמגיעים אלי אומרים שנעים כאן אבל הם ציפו שאני אגור בבית קרקע במושב עם עצים מסביב וציפורים על אדן החלון.

מה שמצחיק זה שאם הייתי גר במושב היו כאלה שהיו אומרים לי שזה לא חוכמה להיות בשלווה ומאושר כל הזמן במקום כזה.

אבל הנה אני כרגע גר במרכז גבעתיים בשיא הטרפת, מכיר אנשים ועובר הרפתקאות. כשאתה בדרך של אהבה ולא של פחד זה לא באמת משנה איפה אתה גר.

כשיש שקט פנימי, כשהראש שקט, אז יהיה שקט בכל מקום בו תיהיה. כשיש רעש פנימי חזק מהראש, הוא יפריע להנות מהחיים גם אם תגור על הצוק מול הים.

 

ומה אתה פוגש שאתה יורד לרחוב?

בשבועות הראשונים אחרי שהתעוררתי נהייתי מאוד רגיש לסבל ולפחד שמסביבי, ואני זוכר שהייתי חוזר מסידורים וחושב שפשוט עצוב איך אנשים מכורים לסבל שהתרגלו אליו.

אנשים התרגלו לפחד, לסבול ולשרוד. לדוגמא, כשהייתי מפרסם פוסטים בפורומים של חולי קרוהן, היו אנשים שעודדו ותמכו והיו אנשים שכתבו לי לצאת מהפורום, כאילו מה אתה מבלבל לנו את השכל עכשיו, הרופאים אמרו לנו שזה לכל החיים – "תן לסבול בשקט".

בהתעוררות שלי הבנתי שיש לנו הרבה רווחים לא מודעים מהסבל.

 

מה זאת אומרת רווחים מהסבל?

אם עכשיו היית מרגיש לא טוב, פיזית או נפשית והיית הולך לרופא והוא היה אומר לך שיש מחלה בשם כלשהו ושזאת מחלה נפוצה בעולם, עמוק בפנים היית מרגיש הקלה, מרגיש שייך.

פתאום אתה שייך לקהילה גדולה שסובלת ואם כולם סובלים אז מי אני שלא אסבול – "הרופא אמר…".

תשליך את זה על מערכות יחסים, על קשרים משפחתיים, על מקומות עבודה.

אני עושה את זה עם אנשים שאני מלווה, עושים סשן של גילוי הרווחים מהסבל.

בהתחלה הם רוצים לזרוק עלי נעל, אחרי זה הם בוכים ובסוף הם מחייכים ויש הקלה גדולה.

האמת יוצאת לאור ואיתה השחרור.

 

רוב המלווים שלך חולים בקרוהון או קוליטיס?

ההפך, הרוב לא.

התחלתי את הליווי עם שני חולי קרוהן.

פרסמתי פוסט בפייסבוק שהראשון שיתחיל איתי תהליך, יקבל אותו בחינם, ובאותו שבוע הספר שלי קישר ביני לבין חולה נוסף והתחלתי עם שניהם תהליך של ריפוי.

באיזשהו שלב הם אמרו לי "עזוב רגע את המחלה, איך אפשר להיות ככה רגוע?"

ודרכם הבנתי שהמתנה שלי, ההוויה שלי ומה שהבנתי מההתעוררות שעברתי, לווא דווקא קשורים למחלה. כולם סובלים מאותו הדבר – הרעש בראש שלהם ורוצים שקט פנימי ושלווה.

המקור אותו מקור אצל כולם, רק הסימפטומים שונים.

 

ובאמת באיזה כלים אתה משתמש בתהליך?

שמע, אני לא מטפל באף שיטה ידועה. חוץ מטיפול ברייקי ותארים במנהל עסקים, אין לי שום תעודה על הקיר.

אני משתמש באמת שלי שגיליתי בתהליך ההתעוררות העוצמתי שעברתי, בניסיון האישי שלי. בסוף, האמת פשוטה, השקרים מסובכים.

אני לא מתעסק בסימפטום אלא במקור, אני התפרקתי לחלקיקים בשביל להגיע למקור של הסבל שלי ולבנות את עצמי מחדש, עצמי רגוע ושלו, עצמי שאוהב ולא מפחד.

זה מאוד פשוט. המסע הוא מסע של מודעות ואהבה. אהבה עצמית שלא מחפשת אישורים מבחוץ. הכלי הכי חזק שאני יכול לתת לאנשים זה מודעות כי רוב האנשים רוב הזמן פועלים באופן אוטומטי ונדרשת מודעות כדי להפסיק לפעול כך.

יש גם המון פחדים שהמקור של כולם הוא פחד מהמוות.

המוות יגיע מתישהו בוודאות אז בואו נפסיק עם הדרמה ונהנה ממה שיש עכשיו.

בוא נחיה כל רגע כאילו זה הרגע האחרון, זאת נוכחות, זה כאן ועכשיו.

וכשזה קורה פתאום הכל רגוע, הכל יפה, הכל פשוט כאן.

אני לא אומר שזה יהיה קל, אני אומר שזה יהיה שווה את זה.

 

ראיתי פוסט שביקרת בכלא איילון והרצאת בפני אסירים, ספר לי על זה.

וואו זה היה עוצמתי, זה משהו שרציתי שיקרה הרבה זמן וזימנתי את זה אל חיי, והמפגש לא איחר לקרות.

האסירים שבכלא שבעיניי לא שונים בהרבה מהאסירים שמחוץ לכלא – פשוט הם גרמו סבל ברמות קצת יותר גבוהות, היו בקצה הציר שבין אהבה ופחד ועניין אותי לפגוש אותם.

אז עמדתי מול שלושים אסירים בלי שום סוהר בכיתה ואמרתי להם שהם היו בשיא הפחד שלהם בעת הפשע שביצעו. דיברנו על אהבה תתפלא, והם שיתפו פעולה והתחבקנו בסוף.

אחד האסירים ניגש אלי בסוף ואמר לי שאחרי הרבה זמן הוא הצליח לשכנע את הבת שלו שהוא לא סובל בכלא אלא הוא נח, הוא לומד ומתפתח ומתבונן אל עצמו פנימה. בחוץ הוא סבל והיה בהישרדות.

היה מדהים לראות אסירים שמקבלים את המציאות שהם נמצאים בכלא ומנצלים את הזמן ללמידה וצמיחה. היה מעורר השראה!

פנו אליי משם שאמשיך לעבוד איתם באופן קבוע ואני מנסה למצוא לזה זמן.

 

הייתי שמח לשמוע על ההרצאה הבאה שלך.

ההרצאה הבאה שלי תתקיים ב29.9 במרכז "פלא" בת"א, ואני אדבר על צדק – שהוא אחד הגורמים העיקריים למחלות לטעמי ואחד החסמים העיקריים העומדים בנינו לבין האושר. ואני אתן לך דוגמא:

נגיד שיש מישהי שאיבדה את בעלה, היו להם ילדים, חלומות ופנטזיות.
כמה שנים עברו והיא לא מצליחה למצוא קשר חדש ולא מצליחה להמשיך הלאה עם החיים שלה. כאב הפרידה הוא גדול מאד, זה ברור, אך הסיבה שקשה לנו להתקדם הלאה היא מפני שאנו נמצאים במקום של התנגדות למציאות. אנחנו מרגישים שמה שקרה לא צודק. אנחנו צודקים ומה שקרה לא. ואנחנו לא מוכנים לשחרר את הסבל מפני שאנחנו רוצים להבין למה זה קרה דווקא לנו ועוד עכשיו ב"אמצע החיים". האגו שלנו רוצה וצריך להיות צודק, זה מחזק ומחייה אותו.

האגו גם לא מוכן לסלוח, מאותה סיבה בדיוק – כי מה שעשו לנו לא צודק ואם אני אסלח אז זה אומר שזה היה צודק!

 

לסיום…

המתנה שלי לאנשים היא לתת להם מודעות ואת היכולת להתבונן פנימה. יש שתי אופציות במפגש עם המציאות, לקבל או לשנות. ההתנגדות והצדק הם הגורם לסבל.

תבחרו בדרך של אהבה ולא של פחד.

 

לינק לעמוד הפייסבוק של סער "השקט הפנימי – מודעות, התעוררות",
www.facebook.com/השקט-הפנימי-מודעות-התעוררות-792503244206565/

 

adi
Adi Stolero

בן 27. שליחותי היא להכניס עוצמה של שקט ולהצית את ניצוץ החיים בעיני האנשים.

המלצות לכתבות קשורות

אם אהבתם את הכתבה ובכלל את מה שאנחנו עושים, תוכלו לעזור על ידי תרומה. עד היום נתרמו $1,332.00 מתוך $100,000.00 הנדרשים. אלו הם 1.33% מהיעד של The Positiv

1.33%

תגובות