בריאותללא קטגוריה

מחקר: איך מוחות שמחים מגיבים לדברים רעים וממשיכם להיות מאושרים

חתיכת זכוכית בתוך ארוחת הבוקר שלכם. אתם נתקעים בפקק בדרך לעבודה. הבוס שלכם צועק עליכם על כך שאיחרתם.
מזל טוב! אתם חווים בוקר קשה.

זה קורה לכולנו מדי פעם, אך הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם אותם הרגעים מגלה לנו המון בקשר למוח שלנו.

אולי זה נשמע קצת מובן מאליו, אבל אנשים עם השקפת עולם שמחה יותר מסוגלים לשלוט ולווסת את עצמם בצורה טובה יותר מול אירועים קשים-שליליים, מאשר אנשים עם השקפת עולם עגמומית יותר שעלולים להזרק ממקומם כשנתקלים ברגעים קשים. למה זה?

יש מספר אפשרויות. אחת מהן היא שאנשים שמחים פשוט רואים את העולם דרך פילטר וורוד יותר, וכך גם התקלות בסיטואציה קשה מאפשרת להם להתבונן עליה, לחפש את הדברים הטובים ולדחוק את השלילי החוצה. אפשרות אחרת מדברת על כך שאנשים שמחים פשוט מסוגלים להשען על הדברים הטובים שקייימים בחייהם ולמקסם אותם לתחושת ביטחון, ואז גם כשהם נתקלים באירוע קשה, הם מסוגלים לקבל אותו ולהתמודד איתו מתוך הטוב שנוכח בחייהם ומלווה אותם גם כשנתקלים בקושי גדול.

למה השאלה הזו חשובה בכלל? בגלל ההשלכות של הצורה בה אתם תופסים את החיים על ההתמודדות מול עולם בו יש גם קשיים רבים. האם עדיף להתעלם ולהדחיק את הדברים הרעים ולהתרכז רק בטוב, או שמא טוב וחשוב להתמודד עם הרע ולהביט בו.

דרך אחת להתמודד עם השאלה היא לבחון את הפעילות של האמיגדלה– אזור קטן של המוח שלנו שצורתו מזכירה שקד, שבמשך שנים התייחסו אליו כרכיב פרמיטבי שנותר מימיי היותנו ציידים וציידות- “מרכז הפחד” של המוח, שתמיד ממתין ובוחן את פוטנציאל הסכנה המתקרבת, שקודם כל מחפש את האיום והכאב. עם זאת, עד כה לא היה ידוע לנו רבות בקשר לאיך האמיגדלה מגיבה לגירויים חיוביים- כיצד הפעילות שלה קשורה לרגשות חיוביים.

זה מה שהפסיכולוג וילייאם קנינגהאם מאוניברסיטת טורנטו ואלכסנדר טודרוב מאוניברסיטת פרינסטון חוקרים יחד עם עמיתיהם כעת.
בבדיקות שנערכו לאחרונה גילו שלמעשה האמיגדלה משפיעה גם על החיבור האנושי, על החמלה ועל השמחה שלנו.

מוח

באופן טבעי יש נטייה טבעית לשים את הפוקוס על הקשיים, הסכנות והפחדים, זהו אינסטינקט השרדותי, משום שכשצץ מצב מסכן חיים אנו נרצה להעביר את כל תשומת הלב אליו ולא להמשיך לאכול או לגרד בבטן. האינסטינקט ההשרדותי קיבע את מוחנו בהצמדות והעדפה לדברים שליליים, קשים ומסכני חיים על פני דברים טובים שנחשבים כמותרות.
מחקרים שיצאו לאחרונה מלמדים אותנו כי אנו יכולים לפצות על צורת החשיבה הזו על ידי אימון המוח שלנו להתפקס על דברים טובים. ובמידה ולאנשים נתונה המוטיבציה לנסות ולעשות כן, מחקרים מלמדים אותנו שהם יכולים להתמקד בגירויים שהטוב מביא עמו וללמוד כיצד לכוון את המוח שלנו לתת העדפת פוקוס דווקא לטוב.

כמובן שיש אלו שיעדיפו להשאר על הצד הבטוח שנותן קודם כל מקום לסכנה ולקושי המשתקף, מתוך רצון להגן על עצמם ולהרגיש בטוחים. אך נשאלת השאלה, האם בעידן בו אנו חיים כעת, בזמן בו הסכנה והכאב העיקריים שלנו היא בכלל מתוך ההתבוססות בתוך נבכי המוח והסרטים השליליים שאנו מייצרים לעצמנו, האם לא ניתן כעת לתת לעצמנו להתרכז יותר בטוב גם במחיר שתהיה פחות עירני אל מול חיות הטרף שינסו לאכול אותך? המעניין הוא שעל פי תוצאות המחקר הדברים כלל לא נוגדים את עצמם- אדם שמח אינו בהכרח אדם שמדחיק את הרע.

“אנשים שמחים לוקחים את הטוב יחד עם הרע.”

במחקר שנערך, חילקו את האנשים לפי מצב האושר שלהם ובדקו את פעילות את האמיגדלה שלהם כאשר הם צפו בתמונות חיוביות, ואכן אנשים שמחים יותר הגיבו חזק וברגישות כאשר הם צפו בתמונות שמחות, כלומר האמיגדלה שלהם רגישה יותר ומכווננת יותר לרגישות והתפקסות על הטוב מאשר האנשים השמחים פחות. אך התוצאה המעניינת ביותר הייתה כאשר הציגו בפניי אותם האנשים תמונות של מראות כואבים וקשים- קבוצת האנשים השמחים הגיבה אליהם באותה רגישות כמו קבוצת האנשים הפחות שמחים, מה שמראה שאנשים שמחים אינם בהכרח נאיביים שמתעלמים ועיוורים לבעיות והקשיים, אלא הם פשוט מסוגלים לזהות ולהתרגש גם מהטוב וגם מהרע שבחיים.

זהו נתון מעניין שלפי החוקרים מצביע על כך שהיכולת לקלוט ולהיות רגיש לדברים שליליים, היא למעשה חלק מהותי מהאפשרות שלנו להיות מאושרים, חלק מהותי מהאושר עצמו. או כמו שאחד החוקרים כתב: “אנשים שמחים הם מאושרים, ויחד עם זאת מאוזנים”

המסקנה העיקרית והחשובה ביותר מהמחקרים שנערכו בנושא, היא שלמעשה האמיגדלה אינה יכולה יותר להחשב כ”מרכז הפחד” של המוח. אלא שיש לה תפקיד מהותי ופוטנציאל התפתחותי גם לזיהוי הדברים החיוביים. הגבלת האמיגדלה להיות רגישה רק לקושי היא היא למעשה עיכוב התפתחותי שמחכה להפתח גם לצדדים חיוביים- משום שהיום רובנו לא חיים על מנת לשרוד, אלא על מנת להיות מאושרים ומסופקים.

בנוסף יש לאמיגדלה המדוברת תפקיד מהותי ביכולת שלה לאותת לנו על אנשים סביבנו שנמצאים במצוקה ומחפשים עזרה, ובכך היא מאפשרת לנו לעזור אחד לשני- ובעצם הפעולה הזו יש לנו סיכוי טוב מאוד להרגיש מאושרים ומסופקים.

לחזרה לעמוד הראשי וחדשות טובות נוספות, לחצו כאן.

5 2 votes
דירוג הכתבה

Ido Chen

בן 29, מקים-שותף של פרויקט The Positiv. במאי, תסריטאי ועורך וידאו, בין היתר בערוץ 10. מתמחה במיעוטים ומאמין שטוב.
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x