המייל הירוקהשראהטוב לדעתסביבהעולםתוכן חיובי

שניים וחצי כללים של השלכנות

גם באתר הזה וגם ברחבי האינטרנט בכלל כבר כמה שנים שמופיעים להם ניסיונות שונים ומשונים להגדיר מה הם בדיוק חיים השלכניים, ובמה הם מתאפיינים. אפרט קודם על הבעיה, ולבסוף אציג את הפתרון שלי.

אמנם, ההגדרה היבשה להשלכנות היא "חיים שיש בהם יותר תועלת לעולם מאשר נזק", אבל בניסיון להגדיר חיים השלכניים בפועל – המשימה מתגלה כבלתי אפשרית למעשה, ולו רק מהטעם הפשוט שאין לנו שמץ של מושג מה היא ההשפעה ארוכת הטווח שלנו על המציאות.

green-nature-view-way-trees
green-nature-view-way-trees

שיקולים אקולוגיים, סוציולוגיים ומתמטיים מובילים לאותה מסקנה מבלבלת, לפיה לא ניתן לחזות כלום. לא ניתן לחזות את ההשפעה של שום דבר. אפילו נושאים שנראים בטוחים כמו צמצום ילודה מתחילים לתעתע כשחושבים על העתיד: כי בטווח הרחוק, הימנעות אינדיבידואלית מהולדת ילדים יכולה במידה כמעט זה דווקא להגדיל את מספר האנשים בעולם (כי לכל אדם שממשיך להתרבות, אין לדעת כמה צאצאים היו לבת הזוג שלו אם הוא לא היה קיים, והיא הייתה מוצאת מישהו אחר. השיקול נכון לשני המינים, כמובן). אפילו הצלת מין בסכנת הכחדה יכולה לגרום לנזקים בטווח הרחוק – מי יודע מכמה מינים אחרים מנענו להתפתח בעתיד בעקבות המין המוצל?

המסקנה היא שלא ניתן לדעת כמעט כלום. אפילו נסיעה שגרתית בכביש, שמשנה את המציאות של שאר המכוניות בכביש בכמה עשיריות השנייה, יכולה לשנות את העתיד בקנה מידה היסטורי: כי כל שינוי של כמה עשיריות השנייה כבר ישנה, לטוב או לרע, את התוצאות של תאונת הדרכים הבאה, ואיתה גם את כל הצאצאים העתידיים של אותו אדם שניצל או נהרג, וסטטיסטית – סביר להניח שאחד מאותם צאצאים צפוי להיות (או היה צפוי להיות) דמות מפתח בהיסטוריה האנושית. וזו רק דוגמה אחת קטנטנה על הדרך מה אנחנו משנים את פני ההיסטוריה מבלי לדעת אפילו. המסקנה היא שלכל אחד מאיתנו יש השפעה דרמטית על עתיד כדור הארץ, אבל אין לנו שמץ של מושג לדעת מה היא תהיה. זה עבורנו כאוס מוחלט.

happy-positive-kids-children
happy-positive-kids-children

אנחנו יכולים אמנם להצביע על צעדים כלליים שכמעט בוודאות הם חיוניים, כמו מעבר לטבעונות, אבל אפילו הם חסרי משמעות בטווח הרחוק מאוד: ממילא בעוד כמה דורות לא תהיה יותר תעשיית בשר. זה, כמובן, לא מצדיק את הסבל האינסופי שנגרם כרגע לבעלי החיים בתעשייה – כל יום נוסף שבו אנשים צורכים בשר הוא עוד גיהינום שלם שנברא על הארץ – אבל זה מצדיק חיפוש אחר צעדים אחרים שהשפעתם היא ארוכת טווח, עשרות ומאות דורות קדימה. חיפוש שכזה הוא חשוב מפני שההשפעה שלנו, כאמור, היא השפעה כאוטית שתימשך מאות ואלפי דורות קדימה (אנחנו לא יודעים מי יהיה "ההיטלר הבא", או מי יהיה האדם שיפיל את "היטלר הבא", אבל סביר להניח שרוב אנשי העולם שחיים היום ישפיעו, בצורה זו או אחרת, על עצם קיומם). למעשה, אם נמשיך עם קו המחשבה הזה נגלה שכל אחד מאיתנו בסבירות גדולה ישפיע על המין הבא שיתפתח באבולוציה, מבלי להתכוון אפילו.

אז אחרי שהכנסתי את כולנו לכאוס מוחלט, זה הזמן להציע פתרון:

אני חושב שאין לנו דרך מעשית לבצע פעולה אקטיבית שנדע כרגע את כיוון ההשפעה שלה, אך אנחנו יכולים להתוות את כיוון ההשפעה אם נקיים ונשמר שני כללים שממצים לדעתי את ההשלכנות, וגם נפיץ אותם ונעביר אותם הלאה:

1. היו אמפתיים

2. עבדו במקצוע בו התרומה שלכם לעולם תהיה הגבוהה ביותר.

חצי הכלל הנוסף הוא: לעשות הכול כדי להעביר את הכללים האלו הלאה, לדורות הבאים.

הכלל הראשון כולל את האמפתיה לכולם, אבל באמת לכולם. אדם שמקפיד עליו לא ירצה לפגוע באיש, אפילו לפושעים הוא ישאף לתת רק את העונש המינימלי הדרוש כדי לשמור על החברה, ולא כי הוא נהנה מהסבל שלהם. גם אמפתיה לבעלי חיים כלולה שם, לכן אדם שכזה לא יתעלל בבעלי חיים, לא יצרוך בשר ולא יאפשר פגיעה מיותרת בבעלי חיים. הוא ימנע גם ממלכודות דבק או כל כלי אחר שמענה אותם באופן לא מידתי. וכמובן שגם אמפתיה כלפי בני אדם כלולה שם, ואדם שכזה ימנע מכל אלימות, ממלחמות מיותרות, מפשיעה מיותרת ועוד. אדם שמגיל צעיר יקבל את הכלל הזה כחלק מהחינוך שלו, לא יוכל להיות "ההיטלר הבא".

הכלל השני הוא נושא רחב בפני עצמו שעוד אכתוב עליו פוסט נפרד. (בינתיים, אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכבר נכתב כאן על מקצועות עם תרומה לעולם).

את שני הכללים יחד, אם נשמר אותם בכל מדיום אפשרי ונעביר אותם מפורשות לדורות הבאים – אמנם לא נדע איך בדיוק זה ישפיע, אך לפחות נדע שהכיוון חיובי. נדע שלרוב הצאצאים שלנו או של האנשים שאימצו את הכללים הללו יש נטייה כללית לתרום לעולם, וזה רלוונטי במיוחד במציאות של מאות ואלפי דורות קדימה, עם מבנה חברתי וטכנולוגיה שאנחנו בכלל לא יכולים לדמיין כרגע. לאנשים אלו תהיה השפעה כמעט אינסופית על המציאות, כזו שאנחנו לא מעלים בדעתנו כרגע, וכל שאנחנו יכולים לעשות הוא להעביר אליהם מסרים – באמצעות התקשורת, האמנות, הפוליטיקה ומערכת החינוך – שיגדילו את ההסתברות של אותם אנשים להיות "האדם הבא שמפיל את היטלר", ולא "היטלר הבא".

4.2 5 votes
דירוג הכתבה

ניר ינאי

בוגר תואר ראשון במדעי הקוגניציה. קורא, כותב ופועל בנושאי סביבה, אקולוגיה, השלכנות, חינוך ומוסר. מתעניין בטבע, בבעלי חיים, במתמטיקה ובפילוסופיה.
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
בדוק גם
Close
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
Close
Close