טוב. אז כפי ששמתם לב, בזמן האחרון לא כתבתי הרבה. או בכלל, אם להיות כנה. מי מכם שעוקב אחרי הפוסטים לפי סדרם ישים לב שהיו כארבעה חודשי דממת אלחוט עד לרגע זה. ולמי שנתקל בפוסט הזה במקרה (ובהשערה פרועה, מניחה שרובכם הגדול :), אספר עכשיו שהפינה הקבועה-יחסית הזו הייתה שקטה במיוחד בחודשים האחרונים. עכשיו כולכם בעניינים.
אז חשוב לציין כמובן, שהפינה בהחלט לא שקטה מחוסר של דברים משמחים, הסירו דאגה מלבכם. מה שכן, אני אישית מצאתי את עצמי מסתבכת עם סיפוק פוסטים בזמן. זה היה שילוב של שני דברים: עומס שוטף ובלתי נגמר היה אחד מהם, אבל בעיקר – הקורונה.
בקורונה הזו העולם שלי פחות או יותר הצטמצם לחדר אחד מול מחשב בזום, משם למדתי שני סמסטרים. אפשר להגיד עליי הרבה דברים טובים, אבל מחפשת הרפתקאות אני לא, ורוב הזמן ביליתי במשימות ולימוד ללא שום רצון מיוחד (או יותר נכון, אנרגיות) לצאת ולעשות משהו אחר בין סגר לסגר. ומן הסתם – ראיתי הרבה פחות עולם, ולכן גם הרבה פחות דברים מעניינים לכתוב עליהם. ולצלם, כמובן. אני לא כותבת בפינה הזו דברים אחרים שפורסמו באינטרנט או הופצו בפלטפורמות המונים, מתוך עיקרון. אני בעד חומר המקור. ואיכשהו, לכתוב סיפורים שסופרו לי מיד שנייה (אפילו במיוחד בשביל הפינה הזו!) פשוט לא היה זה.
אז נכון שהחיסונים כאן, ובתקווה שכולנו יוצאים עכשיו לחירות חברתית. אבל היות והפינה לא הייתה פעילה זמן ארוך כל כך, והעומס – למען האמת – לא עושה סימנים של כניעה, אנצל את ההזדמנות לעבור למשהו קצת אחר 🙂
אז הנה הגיע הרגע הגדול לומר שלום וברוכים הבאים לפינה החדשה. תכירו, נעים מאוד – פינת “טיפ בגרוש”. הפינה הזו תהיה הרבה יותר קצרה, אבל בתקווה שגם הרבה יותר רציפה, ואני בטוחה שיהיה לנו מוצלח איתה. בואו נקווה לפחות. תודה לקוראים ולקוראות הנפלאים של הפינה הזו, בין אם באופן יחסית קבוע ובין אם בהיתקלות משמחת, וזכרו – אתם תמיד מוזמנים להרים את הכפפה, לפנות לאתר ‘דה פוזיטיב’ ולבקש להצטרף כממשיכי הפינה. או בכל פלטפורמה אחרת. בסך הכל, דברים משמחים זה דבר טוב, וקיים בהחלט. מבטיחה.
ולתמונת הפוסט, בכל הכבוד הראוי, כמובן:
נראה אתכם שם!
