המלצותתרבות

מר קנמורי מלמד ילדים איך לחיות את החיים

כחלק ממשימות השנה, מר קנמורי מודיע על פעילות בחוץ ומחלק את תלמידיו בני ה-10 לקבוצות. הוא נותן להם כחודש ימים לבניית רפסודות מחומרים שונים, חודש שבו יתנסו בעבודת צוות, שיתוף פעולה ואתגרים נוספים. בסיום הזמן המוצע, יוכלו התלמידים להוריד את הרפסודה שבנו למים, לבדוק את עמידותה ואת יכולות הציפה שלה, ולהנות מיום כיף בבריכה.

לקראת סוף תהליך הבניה, לאחר כשלושה שבועות, מכנס קנמורי את תלמידיו לכיתה ומודיע כי יוקו, אחד התלמידים, לא יקח חלק בפעילות הסופית המיועדת, לאור התנהגותו הרעה במהלך השבועות האחרונים. הוא פונה ליוקו ואומר לו כי חוסר הקשבתו לכל ההערות שקיבל במהלך הבניה, הם אלו שהובילו אותו להחלטתו.

עוברות כמה שניות של שקט, ואחד התלמידים, יו, מתחיל לדבר באופן מהוסס. אפשר לראות עליו כי הוא מרגיש שמשהו כאן לא כשורה, אך עדיין קשה לו לבטא זאת. עם זאת, הוא ממשיך. לאט לאט, אותן התחושות שגרמו לו לקפוץ להגנת חברו, מתגבשות למילים והוא מתחיל לטעון בצורה מרגשת ביותר (במיוחד לילד בן 10) כי זו לא אשמתו הבלעדית של יוקו, ועל אף הפרעותיו, אין זה הוגן כי ישא באחריות לבד. אחרי הכל, הוא גם עשה הרבה למען הקבוצה במהלך הזמן הזה, והמורה טועה בכך שיוציא אותו מהפעילות.

המורה קנמורי מקשיב ואומר שהוא רוצה לשמוע עוד תלמיד מדבר.

אל יו, מצטרפת מאיוקה שמבינה כי יוקו לא התנהג כראוי אך היא תומכת בדבריו של יו וחושבת גם היא שיוקו צריך לקחת חלק בפעילות. מהר מאוד לאחר שהיא מתחילה לדבר בחפותו, היא מתחילה לבכות מתוך אותו רצון לעזור לחברה או המחשבה על חסרונו אם המצב ישאר כפי שהוא.

אחריה, מצטרף תלמיד נוסף שבסוף דבריו אומר שלא יקח חלק בפעילות עם יוקו לא יקח חלק גם כן. ואחריו גם יתר התלמידים שלא רוצים להשתתף ללא יוקו.

המורה קנמורי מהרהר בדברים ובסופם הוא מחליט לאפשר ליוקו להשתתף בפעילות הסופית בבריכה.

אלו הם דבריו של יוקו המתאר את רגשותיו במחברת (כלי להתמודדות עם רגשות שקנמורי משתמש בו):

״גרמתי להרבה צרות אתמול, אני מצטער.
אני רוצה להודות למאיוקה שעמדה לצדי עד לכדי דמעות, על אף שזו הייתה התנהגותי.
ויו וקוזוקי, שגם נחנקו מבכי אך עדיין המשיכו לדבר. תודה.
אני רוצה להודות לכל מי שעודד אותי בדרך לבריכה.
זה הייתי אמור להיות אני זה שבכה את כל הדמעות האלה.״

זהו קטע קצר מתוך הסרט על המורה קנמורי וגישתו לחיים.

Children Full of Life זהו סרט בן 40 דקות, שנותן תזכורת לדברים חשובים מאוד בחיים, כאשר במרכזו, גישתו היפה של קנמורי עם מה שהוא מחשיב כעקרונות החשובים ביותר: להיות שמח ולדאוג לאחר. ועל כן, הדרך בה מלמד את תלמידיו שבכיתה ד׳, על איך לחיות את החיים, ולא רק איך להיות תלמידים טובים יותר. במהלך הסרט, מוצגים קטעים רבים מתוך שנתיים שבהם הוא מחנך הכיתה, המאפשרים לצופה לראות את דרכו המכוונת את התלמידים למקום של פתיחות, התמודדות עם רגשות שונים, קבלת האחר ואהבת האדם, חברות, אמפטיה וערכים חשובים נוספים.

kanamori-children-full-of-life
Kanamori – Children Full of Life

כששואלים את אחד התלמידים אם הוא זוכר מה המורה נוהג לומר, הוא מהנהן ואומר:
״אתה מגיע לבית הספר כדי להיות שמח. כולם חייבים להיות שמחים. אם בן אדם אחד לא שמח.. כולם יהיו לא שמחים״.

משיעור לשיעור, אפשר לראות את הכוונתו של קנמורי שמביאה איתה תוצאות מדהימות של חברות, אהבה, ערבות הדדית, אכפתיות, אמפטיה ועוד. גם כאשר מדובר בהתמודדות עם רגשות חזקים של אובדן או שקיים צורך להתמודד עם אמת לא נעימה כגון התוודות על מעשה שלילי, מול החברים בכיתה, דרכו המיוחדת של מר קנמורי מאפשרת לכולם להתבטא ולהרגיש שייכים לקבוצה.

צפיתי בסרט הזה אתמול והתרגשתי מאוד מחלקים מסויימים כמו זה שתיארתי למעלה. אני מאוד מתחבר לאופן התנהגותו של מר קנמורי ולתוצאות הפרקטיות של החינוך שלו אצל תלמידיו הצעירים. הוא מוביל לשינוי לטווח הארוך, שינוי עמוק שהוא הרבה מעבר למבחנים וציונים. הדרך שבה הוא מאפשר לתלמידים להיחשף, להיות פגיעים, הידיעה שבסוף כל היחשפות כזו הם מוגנים, וההבהרה לכל הכיתה אודות החשיבות בלהיות אחד בשביל השני, הם שגורמים לי לשתף את הסרט. מאמין כי ישאיר בכם הרבה ערך מוסף או תזכורת טובה למה שאתם כבר יודעים.

0 0 votes
דירוג הכתבה

טומס שטיין שניידר

בן 33, גר בגליל. מטפל ברפואה סינית, דיקור וצמחי מרפא
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x