אני ובתי קרן בת ה10 וחצי יצאנו בחופש הגדול האחרון להפלגה לקפריסין. התרגשות גדולה הייתה לקרן (האור של חיי) לצאת מהארץ לראשונה. הייתה זו גם חופשה חווייתית מגניבה עבורי כאשר הייתה זו ההפלגה לחו"ל הראשונה שלי.
כאשר הגענו לקפריסין, יצאנו מהספינה לחוף הים הסמוך ושכרנו קורקינט חשמלי. שעה לאחר מכן קרן מעדה ונפלה. כתוצאה מכך היא נקעה את קרסולה. קרן התחילה לבכות ולרחם על עצמה בעקבות הנפיחות הגדולה והכאב שחשה. ואני התחלתי קצת להילחץ מכך. בשלב זה קרן לא יכלה ללכת יותר והחלטנו לעצור הכל בכניסה לנמל שאליה הגענו במונית.
לפתע נזכרתי שאני ד"ר חיוך וביקשתי מקרן לאפשר לי לטפל בה ולהזרים את אנרגיית הצ'י של החיוך הפנימי לגופה. ואז טיפלתי בה תוך מגע מלטף ועדין מאוד בכף רגלה. בחלוף 5 ד'ק של הטיפול, הגיעה פתאום כדרך נס ישראלית עם כיסא גלגלים שעליה הניחה את כל מרכולתה. מיד הושבנו את קרן על כיסא הגלגלים והכניסו אותה לספינה.
הגענו למרפאה והאח חבש לה את הקרסול והעניקו לה קביים להליכה. לאחר מכן הגענו לחדר והחלטתי להמשיך את הטיפול האנרגתי שהענקתי לילדתי. הטיפול היה כרוך בהזרמה של הצ'י של החיוך הפנימי, כדבר שבשגרת העיסוק שלי כתרפיסט. הענקתי לקרן אור 10 דגדוגים בכף הרגל, אשר גרמו לה לצחוק. לאחר מכן ליטפתי את כפות רגליה, תוך הפגנת הרבה חום ואהבה ובעיקר חיוך מרפא.
בסיום הטיפול, קרן כבר הייתה שמחה ואנרגתית. כל כך התלהבה מהטיפול המסור שהענקתי לה עד שחזרה ואמרה '"איזה כייף שנקעתי את הקרסול".היא שכחה לרגע את דבר פציעתה והפצירה בי לצאת שוב מהספינה ולשכור סירת מנוע לפעילות אקסטרימית. ואני בתגובה חייכתי והנהנתי עם ראשי. מאז ועד עכשיו קרן בכלל לא התלוננה על כאבים. הרגשתי שנפלה בחלקי הזכות להעניק לה אהבה וחיוך בלתי רגילים.
כעבור שבוע,קרן החלימה לחלוטין מנקיעת קרסולה. לא חשה כאבים מיוחדים. לא השתמשה במשכך כאבים או כל עזרה חיצונית. החיוך על הפנים חזר לה ובגדול. המסקנה שלי היא ברורה: התרופה העוצמתית ביותר הטבעית שאני מכיר נגד כאב היא הענקת חום ואהבה, יחד עם חיוך מתובל בצחוק. זוהי תרופה שאינה עולה לי מאומה
בתמונה אני עם פסל החיוך בלרנקה אליו נסעתי עם ביתי קרן
כדי לדעת עוד קצת עלי ניתן להיכנס ללינק
חילוניה מבית טוב- התבוננות בפרשת השבוע
