עסקים

קטגוריה העוסקת בעסקים, יזמות, עשייה חיובית, שיתופי פעולה בתוך הארץ ובחו"ל, רעיונות של חברות ואנשים פרטיים ומימושם, ועוד.

רקפת פרא 22 ביולי 2019
0 131

סיכוי שווה גם ביופי

בישראל נכון להיום לפי נתונים רשמיים ממשרד הכלכלה יש למעלה ממיליון אנשים שמתמודדים עם מוגבלות ומוכרים לרשויות כבעלי 40% נכות…
קרא עוד
רן זיו 11 במרץ 2019
0 535

הקבלה שכל כולה נתינה

מתי בפעם האחרונה קיבלתם משהו נוסף אחרי שרכשתם משהו - לא מוצר נוסף אלא מסר מעצים או טיפ לחיים? ואם…
קרא עוד
רקפת פרא 4 במרץ 2019
0 621

יקב לטם – גאווה ישראלית ביין!

יין ויוואצ'ה 2017, יקב לטם כל מדליה שישראל זוכה בה היא סיבה לחגיגה, ואם זו מדליית זהב – החגיגה גדולה.…
קרא עוד
רקפת פרא 24 בפברואר 2019
0 8,515

השיא של אינטל ישראל: 6,000 מעובדי החברה מתנדבים בקהילה

לרוב, כשמנכ"לים ומנהלים במגזר העסקי מדברים על הגעה ליעדים ומעניקים תמריצים לעובדים, הם מכוונים להיקפי המכירות. לעומת זאת, בחברת הטכנולוגיה…
קרא עוד
רקפת פרא 22 בפברואר 2019
0 19,830

"רק בעבודת צוות מצוינת הצלחנו להגיע למספר העצום הזה של 6,000 מתנדבים"

בט"ו בשבט האחרון התכנסו 150 מעובדי אינטל ישראל במשכן הכנסת, כחלק מחגיגות 70 שנה לכנסת, כדי לחגוג הישג חסר תקדים:…
קרא עוד
רקפת פרא 18 בינואר 2019
0 80

עסקים מובילים התנדבות

לאחרונה פתחנו באתר קטגוריה חדשה שעוסקת בסיקור צרכנות חיובית. למה אנחנו קוראים צרכנות חיובית? לכל מה שאנחנו יכולים לרכוש או…
קרא עוד
רקפת פרא 11 בינואר 2019
0 137

הישראלי שמסייע לפיליפינים

לפעמים נדמה לנו שהכי חשוב קודם כל לעזור לישראלים, אבל מציאות חיים ומפגשים אקראיים יותר או פחות, לפעמים מביאים אנשים…
קרא עוד
טומס שטיין שניידר 21 בדצמבר 2015
0 1,378

"גוגל הגיעו להבנה שכדי לצמוח צריך להטמיע בתוכנית העבודה שלהם פעולות של נתינה והשקעה חברתית"

גוגל. בום. מי לא הייתה רוצה שבהצעת העבודה הבאה שלה יכלל השם "גוגל" ברשימת המעסיקים?! ולכן כשהציעו לי את העבודה…
קרא עוד

בואו דברו

עדי חסיד | ישראלית - פרוייקט נשים חברתי תכף שבת, אני בפקק מרגיז, חייבת ירקות ופירות מקווה שהחנות של עמנואל תהיה פתוחה. הגעתי וראיתי עשרות אנשים, מבוגרים וצעירים עוטים מסכות וממלאים שקיות בירקות ופירות, שמתי לב, שאף אחד לא משלם בקופה. עמנואל זיהה אותי, סליחה על השעה, אני צריכה ירקות, אמרתי. מי הם כל האנשים הללו? שאלתי. עמנואל בצניעותו סיפר בענווה, שנוהג בכל יום שישי, לקראת סגירת החנות לחלק את הירקות והפירות לנזקקים, ללא תשלום. נפעמתי למראה שני עובדיו המסורים, הם העמיסו לזקנים את הסחורה והעניקו לכל אחד בקבוק קטן של מיץ, צידה לדרך. עמנואל ערך את החשבון והתעקש לתת לי אבטיח במתנה, "לכבוד שבת" אמר, הודיתי לו ואיחלתי לו שבת טובה עם משפחתו, לא ידעתי שנגעתי בנקודה הכי רגישה שלו. "אין לי משפחה" ,אמר. ליבי החסיר פעימה, עמנואל שלא כהרגלו פתח את ליבו וסיפר בכאב את שנצר בתוכו. "לפני כעשרים שנה, זה קרה בירושלים, ישבנו במסעדה, אישתי, ילדתי בת הארבע והתינוקת בת ארבעה חודשים. משפחה מאושרת עם שתי ילדות מלאכיות. מחבל מתאבד התפוצץ בקרבתנו. כשהתעוררתי לאחר ניתוחים רבים, הבנתי את גודל השבר. הילדות נהרגו במקום, אשתי נותחה, והצליעה נותרה כתזכורת רועמת. אישתי החלימה פיזית אך פצועה בנפש. מבחינתה העולם עצר מלכת ביום הפיגוע. כיום היא נמצאת בבית חולים לפגועי נפש, מנענעת בידיה תינוקת דמיונית, מחבקת, שרה לה ובוכה. מנותקת מחיים. בהתחלה היא סרבה לראותי, אך לא הרפיתי. אני מבקר אותה אחת לשבוע, מסרק את שיערה, מחבק והיא מוקירה תודה, ללא מילים. לא מצאתי מילים לנחמה. עמנואל הרגיש את תחושתי ועודד אותי, "לחיות נכון", אמר, "זה לאהוב את הזולת, האנושות מיואשת ועייפה, זקוקה נואשות לסדר חדש, ליחסים טובים". אפיתי עוגת תפוחים לשבת ולה קראתי "עוגת עמנואל'. האורחים לא הבינו, אבל הרגישו, ניחוח של אהבה. (Feed generated with FetchRSS)