כשחלום הופך למציאות: הקיץ של קמפ ג'רמי
מאת פמלה בקר, מנכ"לית וממייסדות עמותת המעגל של ג'רמי
הקיץ הגשמתי חלום! לראשונה, הפעלנו בעמותה מחנה קיץ, אליו הגיעו למעלה מ-100 ילדים ובני נוער, שכולם מתמודדים עם מחלת הסרטן במשפחתם הגרעינית. הם הגיעו לחמישה ימים של צחוק, משחקים, שיחות לתוך הלילה וחיבורים עם ילדים אחרים, שבאמת מבינים את ההתמודדות היומיומית שלהם.
כמי שגדלה בארה"ב עם מסורת של קייטנות קיץ יהודיות, אני יודעת איזה קסם נוצר כשנותנים לילדים להיות ביחד, בסביבה בטוחה שנבנתה במיוחד בשבילם. לכן, כשבעלי ג'רמי נפטר ממחלת הסרטן, חיפשתי עבור הילדים שלנו שהיו בני שנה וחצי, חמש ושבע, מקום שבו יוכלו לפגוש ילדים שחווים דבר דומה. מקום שבו לא צריך להסביר למה אמא עצובה, למה לאבא אין שיער, למה הם מפחדים. מצאתי בארה"ב מחנה לילדים עם הורה חולה או שנפטר מסרטן. זה היה רחוק מדי עבורי, אבל הרעיון כל כך הקסים אותי ואמרתי לעצמי: יום אחד נעשה כזה דבר גם פה, בישראל.
לפני כ-17 שנים, לאחר מותו של בעלי ג'רמי, הקמתי את עמותת "המעגל של ג'רמי" ביחד עם אחיותיו ג'וליאט ונעמי וכן חבריו הקרובים. המטרה היתה ונשארה, לאפשר לילדים ולנוער רגעי שקט מקשיי היומיום של ההתמודדות עם מחלת הסרטן במשפחתם הגרעינית, באמצעות ימי כיף ופעילות משותפת, תוך היכרות ושיח עם ילדים הנמצאים במצב דומה. מאז הפקנו כמעט 200 ימי כיף ופעילויות לילדים ולנוער. אבל קמפ ג’רמי היה הרבה מעבר למה שדמיינתי.המחנה נתן הזדמנות יוצאת דופן ליצירת חברויות המבוססות על הבנה משותפת ללא צורך בהסבר, לדעת שהם לא לבד במסע ושמותר ואפשר גם לשמוח. המחנה העניק לא רק הנאה אלא גם מרחב בטוח לעיבוד רגשי, לחיזוק החוסן האישי והקהילתי ולצמיחה אישית.אמנם לא לכל ההורים היה פשוט לרשום את הילדים. חלק הביעו חשש מהפרידה, ומכך שהילדים יהיו רק חצי שעה ביום עם טלפון. לכן התרגשתי מאוד משיחה עם אחת האימהות,אשר שיתפה אותי שמזה כמה שנים היא הצליחה לישון לילה שלם ברציפות, בלי שאף אחד העיר אותה.
זה היה קסום לראות את הילדים – שכל אחד מהם נושא איתו התמודדות לא פשוטה – משחקים, משתוללים, צוחקים ופשוט נהנים כמו ילדים. אבל גם דואגים אחד לשני ברגישות שלא רואים כל יום. באחד הרגעים, כשרציתי לגשת לילדה שנראתה לי עם קושי רגשי, ילד בן עשר עצר אותי ואמר בעדינות, "אולי תתני לה עוד רגע לבד?" והוא צדק. הילדים האלה, שכבר עברו הרבה, מבינים אחד את השני, מרגישים, מכילים, יותר מכל מבוגר.
וגם כשחבורת הבוגרים שלנו "נתפסה" אחרי כיבוי אורות, יושבת יחד במעגל ומשתפת זה את זו בחוויות אישיות, לא כעסנו. רק ביקשנו מהם לדבר בשקט כדי לא להעיר את הצעירים. מבחינתי, זו היתה מטרת המחנה, ליצור עבורם מקום בטוח, ולבנות בניהם אמון, קרבה, ופתיחות.
החיבורים האלה לא הסתיימו במחנה. שבועיים אחרי שהסתיים המחנה, ערכנו אירוע קיץ נוסף של העמותה, החלקה על הקרח. הילדים הגיעו נרגשים, וחיפשו את החברים החדשים שלהם. השמחה היתה גדולה כשנפגשו שוב. הסתכלתי על הילדים, שהחיים העמידו אותם מול מציאות לא פשוטה מוקדם מדי, וראיתי אותם מוצאים שמחה, חברים, שקט וחיבוק אמיתי, ידעתי שהגשמנו את החלום.
קיץ 2025, שבע-עשרה שנה אחרי שג’רמי הלך מאיתנו הוא ממשיך להיות נוכח. ג’רמי, שהיה פעיל בתנועת הנוער הציונית בלונדון, האמין בכוחה של קהילה, מקום שבו אתה פשוט שייך, בלי שצריך להסביר כלום. גם היום הוא ממשיך לחבר, לאהוב, לרפא. לא רק את הילדים שלנו, אלא עוד מאות ילדים, שמוצאים רגעים של שמחה. וזה, עבורי, הרבה יותר ממה שאי פעם העזתי לחלום.
לאתר העמותהhttps://jeremyscircle.org/he/ .
לכל אירועי העמותה https://jeremyscircle.org/he/events/
פמלה היקרה וכל הצוות המושלם,
תודה על חוויה בלתי נשכחת. על רגעים של נחת. הבן שלי כל כך נהנה במחנה. הוא נשאר בקשר כמעט יומי עם החברים שרכש והם אפילו קובעים ונפגשים. הפעילות של העמותה חשובה מאין כמותה. תודה על כל מי שאתם עבורנו ועבור הילדים שלנו.