כשאיבד את ביישנותו, הוא נע בין התלהבות אבסורדית לבין ייאוש מטלטל. כאילו המטרונום הפנימי שלו תמיד תקתק במהירות הלא־נכונה. ולמרות זאת זכו חייו לבסוף בסדירוּת…/ג’וליאן בארנס

0 375 2 דקות קריאה

אתמול בבוקר, בין ההפגנות ואחרי ששיא הקטנה חזרה סוף סוף למעון אחרי שבוע של מחלה, הרגשנו את החופש היחסי והזכות לצפות בבכורת הסרט מטרונום – סרט ביכורים עטור פרסים של הבמאי אלכסנדרו בלק שיצא בעוד שלושה ימים להקרנה בסינמטק ירושלים וסינמטק תל אביב.

כאילו שהמציאות העכשווית שלנו לא מספיקה כדי להמחיש מה יכולה להיות משמעותה של אובדן החירות- או אובדן הדמוקרטיה , הגיע הסרט והכניס אותנו בצורה מופתית כולל בצורת הצילום עצמה לרומניה של תחילת שנות ה-70. משטרו של צ’אושסקו מהדק את האחיזה בעם הרומני, והחוקים אוסרים על האזרחים להקשיב למוסיקה או לרדיו שלא מפוקח על ידי המדינה.

במרכז הסרט מככבת אנה, בת ה-17, חולמת על אהבה וחופש. מאוהבת בבן כיתתה סורין שמודיע לה בתחילתו של הסרט כי הוא עוזב. אנה מתמודדת עם העצב וההתלבטות האם להגיע למסיבה שעורכת חברתה הטובה לכיתה בה יהיה גם בן זוגה עליו היא כועסת וחרף האיסור של הוריה ללכת למסיבה היא יוצאת מהבית ומגיעה אליה. במהלך המסיבה אנה וחבריה מחליטים לשלוח מכתב למטרונום, התוכנית המוזיקלית שרדיו אירופה החופשית משדרת בחשאי ברומניה. חבורת התיכוניסטים מסרבת לוותר על האופק. הם צמאים לחופש, לאהבה ולמוזיקה מערבית, ורוקדים לצלילי ניק הריסון. הם יודעים כמובן כי אסור להם להאזין לתחנה וודאי שאסור ליצור קשר עם מפעיליה, אך הנערים עושים את שני הדברים, והדרמה מגיעה לשיאה כשהמשטרה החשאית מתערבת ומאיימת על מסלול חייהם של המרדנים הצעירים.

סרט הביכורים של אלכסנדרו בלק, הוא תצוגה של סולידריות מכל הסוגים: זוגית, דורית, משפחתית ולאומית, ומביא דרמה אינטנסיבית עם רגעים של מתח וחרדה לצד חום ורגש.

הבימאי אלכסנדרו בלק יליד רומניה 1980. בוגר בית הספר לקולנוע בוקרשט ובעל תואר שני במדעים פוליטיים. אלכסנדרו עבד כעוזר במאי לכמה מגדולי הבמאים מהגל הרומני החדש ביניהם פורומבויו, קורנליו ומונג’יו. עבד כמפקח תסריט ב “4 חודשים, שלושה שבועות ויום” (זוכה דקל הזהב בקאן 2007).

מטרונום הוא סרטו העלילתי הראשון, עליו זכה בפרס הבימוי ב”מבט מסוים” בקאן.

“כיום, בעולם בו הכל נמצא במרחק הקלקה, אנחנו שוכחים איך זה היה לחיות בתקופה המוקדמת ותחת משטר נוקשה, כשהיה מאוד קשה למצוא תקליט טוב להאזין לו או ספר טוב לקרוא. אנשים היו מאזינים בחשאי לרדיו מחתרתי”

“החופש הוא הרגל שקשה להיפטר ממנו.” ~ רוברט היינלין, ובימים אלה שבהם אנו מצויים ימים ספורים לפני חג החירות היהודי ואחריו יום השואה יום הזיכרון והעצמאות אנחנו חייבים לזכור שהחירות היא הסיבה שהביאה את כולנו לפה ומחובתנו ואחריותנו לשמור עליה.

(רומניה, צרפת 2022, 93 דקות, רומנית – תרגום לעברית ואנגלית)

בימוי וכתיבה: אלכסנדרו בלק

שחקנים: מארה בוגרין – אנה, סרבן לאזרוביקי – סורין, ולאד איבנוב – ביריס, מארה ויקול – רוקסנה, מיכאי קלין – אבא של אנה, אנדראה ביבירי – אמא של אנה

צילום: Tudor Panduru

עריכה: Patricia Chelaru

תפאורה: Bogdan Ionescu

סאונד: Razvan Ionescu, Jiliene Blasco

הפקה: Cătălin Mitulescu, Ruxandra Slotea, Viorel Chesaruâ, Martine Vidalenc, Emmanuel Quillet

חברות הפקה: Strada Film, Midralgar

פרסים:

פרס הבימוי – “מבט מסוים”, פסטיבל קאן 2022

פרס התחרות הבינלאומית – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022