כולנו חווים את זה, לפעמים בלי שום סיבה נראית לעין – קמים לבוקר שבו הלב מרגיש כבד, הראש עמוס, והגוף פשוט…לא רוצה לזוז. גם לאנשים הכי חיוביים יש רגעים כאלה. תחושת תקיעות, עייפות רגשית, ולעיתים אפילו חוסר טעם.
אבל בתוך כל זה – יש גם ניצוץ. לפעמים קטן, חלש, כמעט בלתי נראה – אבל הוא שם ולא צריך להילחם כדי למצוא אותו. רק לעצור רגע, להיזכר, לנשום, ולהזמין אותו בעדינות לחזור.
הנה כמה דרכים עדינות להדליק את האור מחדש:
ללכת למים
ים, נהר, מקלחת חמימה – מים הם אלמנט מטהר. תנו להם לקחת איתם את מה שכבר לא משרת אתכם. דמיינו איך כל מחשבה תקועה, כל כאב רגשי, פשוט נשטף ונעלם.
חיבור לקרקע
צאו יחפים לדשא, הניחו את הרגליים על האדמה, עצמו עיניים ונשמו. גראונדינג מחזיר אותנו לגוף, לרגע הזה, למשהו יציב ואמיתי.
תנועה רכה
תזוזה עדינה, בלי לחץ. מתיחות קלות, הליכה בשכונה, ריקוד איטי לצלילי מוזיקה מלטפת את הלב – תנו לאנרגיה פשוט לזוז.
כתיבה אינטואיטיבית
בלי פילטרים, בלי שיפוטיות. שפכו על הדף כל מה שעולה – בלבול, כעס, געגוע. זה לא חייב להיות "יפה", רק אמיתי.
רגע קטן של חום
כוס קפה מושקעת, נר ריחני, הודעה לחבר טוב, שמיכה רכה. תזכורת פשוטה לכך שאתם אהובים, בדיוק כמו שאתם – גם ברגעים הפחות מוארים.
החזרת הניצוץ לא דורשת מאיתנו להיות מישהו אחר. היא מתחילה בהסכמה להיות איפה שאנחנו עכשיו, בלי למהר לתקן. לפעמים די ברגע אחד של נשימה עמוקה או מבט אל השמיים, כדי להזכיר לעצמנו – שהאור עוד כאן. הוא רק צריך שנרשה לו להיכנס.
חילוניה מבית טוב- התבוננות בפרשת השבוע
