מיום שלמדתי לכתוב אני כותבת.
בגיל תשע התחלתי לנהל יומן.
השורה הראשונה שכתבתי בו היתה "עכשיו אני שוכבת במיטתי וכותבת בך. היום בצהריים ששטפתי כלים החלטתי לכתוב יומן כדי שיהיה לי מישהו לספר לו את מה שאני מרגישה וחושבת "
מאז לא הפסקתי, שירים, סיפורים, יומנים…
הכתיבה מאפשרת לי להתבונן בדברים, לפעמים עולים דברים שלא חשבתי עליהם בכלל, מאפשרים לי להתחבר לפחדים שבתוכי, לרצונות, לחלומות, לכאבים, לקשיים.
הכתיבה היא כלי טיפולי, היא מאפשרת שיח פנימי ביני לביני, מעין הדרכה פנימית גבוהה שאני נותנת לה מקום בתוך המילים.
אהבת הכתיבה היא מתנה, אבל גם מי שלא אוהב לכתוב, יכול להשתמש בכלי הזה כדרך לחקור עם עצמו תבניות שמנהלות את חייו, כדרך להתמודד עם כאב, כדרך לצמיחה פנימית.
מעבר לכתיבה שוטפת ביומן, יש כמה נקודות דרך משמעותיות בהן אני אוהבת לכתוב-
כתיבת חזון בראש השנה- תהליך שמאפשר לי לראות בעיני רוחי כל שאני רוצה שיבוא אלי ויתממש השנה הזו, וכתיבה ביום ההולדת שלי.
כל יומולדת אני נוהגת ללכת לחוף הים, ושם מול הגלים, השמיים הכחולים, הרוח והציפורים, כותבת במחברת סיכום של השנה של חוויות , מעשים, למידה כל שעבר ועליו אני מודה ויחד עם זאת כותבת לעצמי ברכה, ממני אלי… ומזמנת מתנות ועוצמות לשנה הקרובה.
שמנהלים כתיבה שכזו, נוצר תהליך מרתק שמאפשר לחזור כל שנה ולראות איך הדברים כאילו מעצמם מתרחשים ומתגשמים באופן זה או אחר, הכתיבה מרמזת על מה שעומד לקרות, וזה מדהים להתבונן לאחור שנה לאחר מכן ולראות באיזו נקודה הייתי ולאן הגעתי.
הכתיבה היא כלי של הנשמה להתבטא, קידוד של מילים על נייר לכדי ביטוי פנימי.
סוג אחר של כתיבה שיכול לפתוח עולמות, הוא בעזרת שאלות.
שאלות הן דרך להאיר נקודה בתוכנו באופן אינטואיטיבי אם נניח לזרימת המחשבות לזרום על הנייר מתוך הדהוד השאלה.
לפני כמה שנים, בתקופה שלפני ראש השנה, מצאתי באינטרנט מגוון של 30 שאלות…
הדפסתי אותן וגזרתי, קיפלתי לפתקים והנחתי את כולם בתוך שקית.
כל בוקר נהגתי לקחת שאלה, מחכה בסקרנות למה יעלה, לאחר שנתתי לשאלה להדהד, הייתי מתחילה לכתוב, לעיתים בעיניים עצומות…
פשוט לתת לאצבעות לרוץ בכתיבה חופשית ולאפשר למילים לעלות אל מול השאלה, דברים נפלאים קורים ועולים, וזה תמיד מפתיע ומרגש מחדש.
לא צריך לדעת לכתוב יפה, לא צריך לחשוב יותר מדי, הכתיבה היא דרך פשוטה לתקשר עם עצמנו פנימה, ולקבל את התשובות מתוכנו.
לקחת נייר ופשוט להתחיל לכתוב.
לָמָּה אֲנִי כּוֹתֶבֶת ?
אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּדֵי לַחֲרֹט אֶת הַמִּלִּים עַל לוּחַ לִיבִּי
אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ מֵאֵיפֹה אֲנִי בָּאָה
וּלְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת
אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּדֵי לִזְכֹּר
אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן
אֲנִי כּוֹתֶבֶת כְּדֵי לִמְצֹא בְּהִירוּת
כְּדֵי לִמְצֹא הֲבָנָה
בִּכְדֵי לְהָבִין לָמָּה בָּאתִי
וּמָה מַהוּתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה
אֲנִי כּוֹתֶבֶת וְהַתְּמוּנָה מִתְבַּהֶרֶת
הפאזל מִתְחַבֵּר
וְלִי הַכֹּל נִרְאֶה בָּרוּר יוֹתֵר
וּמוּבָן
וּמְכַוֵּן
וַאֲנִי שְׁקֵטָה בְּתוֹכִי
חילוניה מבית טוב- התבוננות בפרשת השבוע
