לפני כמעט שנה, בסוף מאי בשלהי הסגר הראשון שאפף את כולנו, משפחת חמו ניסתה ליצור קשר טלפוני עם נופר- פלור בת ה-26 ללא הצלחה. נופר פלור שהתמודדה עם מחלת האפילפסיה הלכה לישון ולא קמה משנתה ואחרי שלא היה ממנה מענה מצא אותה אביה ללא רוח חיים.
“היא נפטרה בשינה. הלכה לישון ולא קמה. דום לב או קצר במוח כנראה כתוצאה מהאפילפסיה שהייתה לה..” מספרת מעיין חמו אחותה הגדולה. וזו ממש לא הייתה הצרה היחידה שפקדה את המשפחה, רחלי חמו אימן של מעיין ונופר גילתה כמה חודשים קודם כי הסרטן שממנו החלימה בעבר חזר. “אמא שלי צייה כל החיים מגיל 16 עם הפסקה בעקבות מחלת הסרטן לפני 6 שנים היא חזרה לצייר. וכשהתחילה הקורונה וכשהסרטן חזר היא פיתחה עוד יותר את הציור שלה, למדה טכניקות חדשות והתפתחה” אומרת מעיין וממשיכה “אני הוצאתי לחל”ת ומתחילת הקורונה בעצם עד סוף מאי ביליתי הרבה עם נופר- פלור מה שבדיעבד היה הזמן החשוב ביותר וכשהיא נפטרה היה לי ריק עצום וכאב גדול מאוד שלא יכולתי להכיל.”
למזלה של מעיין היא מצאה את הדרך לאימון אישי אצל אתי דמרי שעזרה לה לדבריה “לאמץ כלים להתמודדות עם האבל והאובדן, לשחרר חסמים ולקלף קליפות שבסופו של דבר אפשרו לי להכיל את המוות שלה ולמצוא כוח להמשיך.”
“כשנאלצנו אני ואמא להגיע לפנות את הדירה של נופר מהחפצים שלה גילינו מחברת שהיא ריכזה בה משפטי השראה והבנו שהיא ליוותה לא מעט אנשים כמנטורית לילדים חולי אפילפסיה, בנוסף לפעילות התנדבותית שלה במשטרה.
בשלב מסויים אחרי המון זמן לבד בבית בגלל הקורונה ואחרי שהרגשתי כבר יותר חזקה התעורר בי הרצון לעשות משהו להנציח את נופר-פלור והתחלנו אני ואמא לחשוב יחד על דרך. לבסוף החלטנו לשלב את הכישרון של נופר -פלור בכתיבה ומשפטי ההשראה שהיא כתבה, עם הכישרון של אמא שלי, בציור והדפסנו אותם על מחברות וספלים שהכי אפיינו אותה.” היא משתפת בהתרגשות.
הקמתי אתר, וגם דף אינסטגרם מכירתי ודף נוסף באינסטגרם לזכרה שבו אני מעלה תמונות שלה, מכתבים מאנשים שאהבו אותה יחד עם המשפטים שכתבה ואהבה ומודפסים על גבי המוצרים.
מאחר שהבנו כמה תרמה לחברה בעצמה, החלטנו להעביר 10% מכלל ההכנסות לעמותת “איל” , אגודה ישראלית לאפילפסיה.
מעיין חזרה לעבודה במשרד ובנוסף היא עסוקה כולה בפעילות החדשה שמעניקה לה גם כוח ומשמעות
איך התגובות? “התגובות מעולות. בינתיים כבר יש קצת מכירות. ואני מאמינה בזה ויש לי סבלנות אני יודעת שזה לוקח זמן. אני לומדת כל הזמן את התחום הזה ועושה דברים. ובסוף אני מאמינה שזה ילך”
מה שלום אמא? “אמא מתמודדת. מטפלת בעצמה. לא פשוט לה אבל היא חזקה . כשהיא מציירת היא לא חושבת, היא מתרכזת ביצירה וזה עוזר לה. היא גם נהנית מזה וזה עושה לה טוב.”
זה נותן לה כוחות שהיא עושה גם משהו שהוא לזכרה.. לכולנו..
