"היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה?"

"כל העולם במה וכולנו שחקנים", אמר שייקספיר ובחג הפורים יש לנו אישור לשים מסכות כחלק מתחפושת אותה אנו לובשים. אבל בואו נדבר על זמן שהוא לא חג פורים ואיפה המסכות והתחפושות משרתות אותנו יותר ואיפה פחות.

אני זוכרת שבהרבה מהציורים שציירתי בעבר נהגתי תמיד להסתיר חלק ממני ואם הייתם מבקשים ממני לצייר פורטרט עצמי אז תמיד הייתי מציירת את עצמי עם משקפיים, או עם קסדה.
אבל מכיוון שאני טיפוס סקרן שאוהב להעז ולנסות, אז למגירה ציירתי כמה פורטרטים עצמיים כאלה.  

ישנן כמה סוגים של מסכות שמשרתות אותנו למשל, כשאנו בוחרים ללבוש מסכה כהגנה עצמית בזמן עיסוק שמהווה סכנה לפנים שלנו ולבריאותנו, מסכה שמגנה על הסביבה שלנו (כן, הקורונה הגיעה בדיוק בזמן לנשף המסכות), תחפושת שמסמלת מעמד כמו מדים, כתר מלוכה, או השתייכות לקבוצת ספורט או זרם דתי מסויים.

אבל ישנן עוד מסכות שאנו לובשים כל יום ושבאות לידי ביטוי בהתנהגות שלנו במצבים שונים. לא תמיד הדבר הוא רע, כי זה נותן לנו את היכולת להשתנות בהתאם לסביבה ולסיטואציה שאנו מתמודדים מולה. אבל יחד עם זאת, נשאלת השאלה עד כמה אנחנו מסתתרים מאחורי המסכות האלה והאם הם מסתירות גם את הזהות שלנו? את הרצונות שלנו? את התשוקות האמיתיות שלנו? את הפחדים שלנו? את היופי שלנו?

פורטרט עצמי שכולו הסתתרות מאחורי מסכה

המסכה או התחפושת יכולות להסתיר את מה שאנחנו לא רוצים להראות, ממש כמו בסיפור המגילה שאסתר המלכה מסתירה את זהותה מהמלך אחשוורוש. המסכה או התחפושת, הן לא רק מוחשיות כמו הבגדים או האיפור שאנו לובשים יום יום.

מסכה יכולה להיות גם ביטוי של רגש או התנהגות. לדוגמא, בציורי ילדים בזמנים שאינם זמני חג פורים, כאשר ילד מצייר את עצמו כליצן או עם מסכה באופן מתמשך, הדבר יכול להעיד על הסתרה של משהו רגשי שהוא לא מצליח להעביר אלינו באמצעות שיתוף ורבאלי, ובמקום זאת לשתף אותנו במידע שהוא שומר לעצמו, הוא מביע זאת על הדף. כאשר ילד מצייר ידיים בכיסים, כאשר המצייר מחליט לצייר את עצמו עם הגב אלינו, או עם משקפי שמש, או כאשר בציור יש חלונות מוגפים בתריסים או וילונות שמעידים על מיסוך רגשי של משהו שקשור בעולמו הפנימי של מצייר.

כמאבחנת ציורים המשלבת כלים רוחניים נוספים באבחון שאני עושה ובתהליך שאני עושה עם ילדים ומבוגרים, אני עוסקת בעיקר בהסרה עדינה ומבוקרת של שכבות רגשיות נסתרות שבאות לידי ביטוי בציורים. זה תהליך משותף של התמודדות, הסתכלות פנימית ולפעמים יש בו הרבה תסכול, משברים, חוסר נוחות אבל בסופו יש שחרור עצום! ומתנה ענקית שאנו מעניקים לעצמנו וזה לאפשר לעצמנו להוריד את המסכות שאנו לובשים ולתת לאחרים ללא פחד, לראות את היופי האמיתי שלנו.

פורטרט עצמי חשוף ואמיתי
0 0 vote
Article Rating

נילי זהבי-סבו

הי שמי נילי, בת 46, נשואה לבעל אוהב ואמא לילד מקסים. אני מגיעה מתחום האמנות היצירה והעיצוב, אבל במשך שנים עבדתי בעבודות שאליהן לא התחברתי, עד שהתאהבתי בעולם הציור. הציור פתח לי חלון לעולם קסום ומיוחד אבל משהו היה חסר, וזו האפשרות לשלב את אהבתי לציור עם ערך מוסף שימלא אותי בסיפוק אמיתי – וזו הרוחניות. אז הלכתי ללמוד הדרכת אמנות ויצירה ולאחר מכן, טיפול התנהגותי בילדים עם צרכים מיוחדים, אבחון ציורי ילדים בשילוב גרפולוגיה ונומרולוגיה, טיפול באמצעות אקסס בארס כן, אני מאוד אוהבת ללמוד... היום אני במקום בו תמיד רציתי להיות - אני יועצת רוחנית המכוונת למודעות אישית, מלמדת שיעורי ציור ככלי להעצמה וחיבור לתת מודע, מפענחת ציורים, מלמדת בהתנדבות קשישים והכי חשוב עושה את הכל באהבה. אתם מוזמנים להצטרף אליי למסע שכולו טוב.
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
בדוק גם
Close
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
Close
Close