התקופה שאנחנו מצויים בה מאוד מאתגרת. מבחינה בריאותית, מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. המציאות שהכרנו משתנה ויש המון אי וודאות ופחד. אבל אני מוצאת נחמה דווקא בעובדה שכולנו יחד באותה הסירה.
לא נעים לי בכלל לחשוב שכל כך הרבה אנשים סובלים, ממש לא אבל זה מבהיר לי בצורה שלא מאפשרת לי להתעלם מזה שאני לא לבד.
היכולת שלי לחשוב על הכלל ועל אנשים שנמצאים בצרה הרבה יותר גדולה משאירה לי את הכוח לא ליפול לייאוש ולדאגות ולהרים את הראש ולהמשיך בעשייה.
נכון קיים גם המשפט נחמת רבים -נחמת טיפשים ויש קשר בין הדברים כי גם אומרים שלטיפשים יותר קל – מדובר במשפט עברי שאת מקורו לא מצאתי אבל אני מניחה שהוא מסתמך על פתגמים אחרים- “מרבה טיפשות, מרבה אושר.” או “אין שכל – אין דאגות”. ואין לי בעיה להיחשב כרגע כטיפשה אפילו שאני יודעת שאיני כזו.
במקום שבו בני אדם בוחרים איזו פרספקטיבה הם מעניקים לדברים והם מתמקדים בזו שעושה להם טוב על פני זו שעושה להם נזק אני מוצאת חכמה. ומבחינתי דווקא העובדה שכולנו יחד בצרה מסייעת לי כי אחד מהדברים החשובים ביותר כדי להתגבר על צרות היא העידוד והתקווה התמיכה והעזרה ההדדית. הקהילתיות וההתמקדות ביום שאחרי.
ונכון זו רק חצי נחמה- אבל גם חצי נחמה טובה יותר מכלום. ויש עוד לא מעט דברים שגורמים לי נחמה ועליהם אני גם כותבת ואשמח שעוד אנשים יכתבו- כי הכתיבה החיובית וההתמקדות בתכנים החיוביים היא הנחמה האמיתית והשלמה!
התמונה הראשית של הציירת שרה לוין ציירה את “הנשף- טאיפטיך” באקריליק על קנווס. שמשתתפת במיזם נויה אמנות ישראלית ושיתפתי אותה כי הריקוד הוא מתכון בדוק לשיפור מצב הרוח!
