כוונה היא משהו שביכולתנו להרגיש, להתחבר אליו, לדעת ולבטוח בו.
זוהי מודעות פנימית שאנו חשים בבירור, ועם זאת, איננו מסוגלים
להסביר במילים…
מה שיש ביכולתי לעשות הוא לתאר את הדרך שבה אני ממשיג את
הכוונה – אילו היה אפשר להסיר את הצעיף שמסתיר את שדה הכוונה
מפני תפישת החושים שלנו ומתודעתנו, הנוטה להסיק מסקנות… אני
מתייחס אליו כאל שבע פניה של הכוונה. פנים אלה מייצגות את
תמונת כוח הכוונה שיצרתי בדמיוני…
אין תועלת לנסות לחשוב או לנמק את הדרך אל הכוונה. באמצעות
גירוש הספק וביטחון באינטואיציה שלכם, אתם מפנים מקום לזרימת
כוח הכוונה.
1. הפנים היצירתיות. כוח הכוונה חייב להיות יצירתי, שאם לא כן שום
דבר לא היה יכול להיברא.
2. פנים של טוב-לב. כל כוח שטבוע בו הצורך ליצור ולהתמיר אנרגיה לצורה
פיזית, חייב להיות גם כוח טוב-לב… [אחרת] הבריאה עצמה הייתה בלתי אפשרית.
זוהי אנרגיה נדיבה, שמייעדת את כל מה שהיא יוצרת לשגשוג ולגדילה, לאושר ולסיפוק.
3. פני האהבה. שדה האנרגיה של הכוונה הוא אהבה טהורה, שמתבטאת בסביבה
מטפחת ומשתפת פעולה באופן מוחלט. שיפוט, כעס, שנאה, פחד או דעה קדומה
אינם יכולים לפרוח כאן… אהבה היא הכוח המניע הראשי שמאחורי רוח הכוונה האוניברסלית.
4. פני היופי. איך ייתכן שביטוי יוצר, טוב-לב ואוהב יהיה משהו אחר מלבד יפה?
5. פני ההתרחבות. טבעם היסודי של החיים הוא להתרחב ולחפש עוד ועוד ביטויים…
הרוח היא כוח מעצב. היא פועלת על עקרון ההגברה, כלומר החיים ממשיכים להתרחב
לחיים נוספים.
6. פני השפע הבלתי מוגבל. זהו הביטוי למשהו שאין לו גבולות, שנמצא בכל מקום
בו-זמנית ושופע בצורה אינסופית.
7. פני הקבלה. פנים אלה אינן דוחות מעליהן שום אדם ושום דבר. הן מקבלות בברכה
כל אחד וכל דבר חי… כל הטבע ממתין לצאת לפעולה. עלינו רק להסכים לזהות זאת ולקבל.
מתוך: “כוח הכוונה”, ד”ר וויין וו. דייר, הוצאת אופוס, 2004
צילום: אמיל טגר. צולם באגם האקולוגי, פתח תקווה
