אם שואלים אותי- הפקה זה אחד מהשיעורים החשובים ביותר שאני הייתי מציעה ללמד בבתי הספר ובגנים. כחלק משיעורי היצירה והאומנות. וחלק משיעורי כישורי חיים. איך להפיק – איך להוציא לפועל רעיון. מה הדרך שדרושה כדי להגשים רעיון או רצון במציאות.
אין דבר משמח יותר ומספק יותר מלחוות הצלחה של רעיון או רצון בממשות הפיזית. אחד מהדברים המשמחים ביותר בשבילי הוא לחשוב על אנשים אהובים ולתכנן עבורם הפתעות. ולא רק בימי הולדת או באירועים אלא בדיוק באותם ימים שלכאורה אין שום סיבה לכך.
אחת העבודות החשובות ביותר היא העבודה של המפיקים. ולא רק בתחום האירועים אלא בכל התחומים. כמות המשימות הגדולה , האנשים, הספקים והאחריות הגדולה הדרושה כדי להגיע בסופו של דבר לתוצאה הטובה ביותר תלויה ביכולות ההפקה.
וכשמדובר על הפקה לטובת שמחה בכלל. ההפקה היא הדרך להוציא לפועל את הרעיון, הרצון והחלום לממשות פיזית.
ולא חסרות לנו סיבות לשמוח- גם כשקשה. לוח השנה העברי והלועזי מספק שלל חגים וחגיגות, לכל אדם יש יום הולדת פעם בשנה ותאריכים חשובים נוספים. וההפקה שלהם, לא חייבת להיות מנקרת עיניים ודורשת הפקה מקצועית אבל כן, היא דורשת את הביטוי החיצוני שלה.
כך גם עם שמחה. השמחה לא יכולה להישאר בגדר רעיון או מחשבה היא צריכה לצאת החוצה ולסחוף אחריה כמה שיותר אנשים. לא לחינם זו אחת מהמצוות הגדולות של חסידי חב”ד לשמוח ולשמח. וזו גם בין היתר הסיבה שבגללה הם משקיעים כל כך הרבה משאבים בהוצאת החסידים החוצה לרקד על המכונית.
המשימה שלי לעצמי היום היא לנסות להפיק שמחה לפחות באדם אחד.
התמונה המקסימה הזו צוירה ע”י טטיאנה מאיר- ניצולת שואה, ילידת רומניה ואסירת ציון בעברה. פנסיונרית של בזק. חברת מועדון עמך חולון. ומשתתפת פעילה בחוג לציור במועדון עמך חולון, בהדרכתה של רבקה קורן.
