אמפתיה היא תהליך מורכב המשלב בתוכו את השכל והרגש שבו אדם מבין את המצב הנפשי של זולתו.
ההבנה שלי שכדי לחוות אמפתיה אנו צריכים :
- להיות נוכחים – שהגוף מסונכרן עם המחשבה והרגש ושלושתם חווים שלווה. בינינו אם נבדוק כמה זמן ביממה אחת אנו נוכחים נגלה שקרוב ל99% מהזמן אנו לא נוכחים.
אנו שקועים במחשבות: מה אני צריך לעשות (להגיד, להגיב , לפעול, איך השני רואה אותי)
וברגשות ואח”כ מנתחים את הרגש. - בלי דעה – אנו ממהרים לתייג ולתת תוויות לנאמר: מקטלגים טוב או רע, שיפוט: פעל נכון או לא, רושם: מה אני הייתי עושה, איך להגיב.
לכן אני התחלתי לתרגל בשיחות מול האחר וגם מול עצמי (כי גם אני צריכה אמפתיה מעצמי) להשתיק את המחשבות והדעות לנשום יותר במהלך היום, נשימות עמוקות. ובבוקר לדמיין לעצמי איך אני פועלת ממקום שלם.
