אנשיםהשראהמעשים טובים

אין כמו האחווה של הקוצ’ינים

כור ההיתוך הישראלי שהיה נחוץ כל כך בכדי ליצור ארץ חדשה במהירות האור טשטש עבור קהילות רבות את המקורות והשורשים מהם באו. בזמן האחרון אנו רואים טרנד בקהילות רבות של חקירה וחזרה לשורשים וחיבוק מנהגים נושנים ועתיקים.

כך גם קרה בקהילה הקוצ’ינית הקטנה שלא רבים שמעו עליה. הקהילה עלתה לארץ בשנות החמישים לאחר ששמעו שם על תקומתה של מדינת ישראל. החלום של הקהילה בקוצ’ין, קראלה בהודו הרחוקה היה תמיד לחזור לציון וכשהזדמנות הזו הופיעה כל הקהילה כאחד החליטה לעשות עליה. מאחר ולא סבלו שם על היותם יהודים אלא אף קיבלו כבוד רב דוקא בזכות יהדותם נחשבת הקהילה כיחידה שעלתה מרצונה ואף מימנה את כל הוצאות המעבר לארץ בכספם האישי.

בית הכנסת הקוצ’יני בנבטים שחזור מדויק של בית הכנסת בקרלה

הסברה אומרת שיהודי קוצ’ין הגיעו לאזור זה בדרום הודו, קראלה לפני כ 2500 שנה עם שלמה המלך. היום ניתן לראות ברחבי קוצ’ין והאזור בתי כנסת מרהיבים ביופים ולאור הידוק היחסים האחרונים עם הודו עוברים בתי הכנסת האלו פעולות שימור והופכים לאתרי תירות ומשמשים עדות לחיים היהודים שפעם התקיימו שם.

בארץ התישבו הקוצ’ינים בעיקר במושבים ועסקו בחקלאות בישובים מסילת ציון, אביעזר, כפר יובל, נבטים ועוד והשתלבו במעגלי החברה בהצלחה רבה. רכשו השכלה גבוהה שירתו ביחידות מובחרות והשילוב בארץ היה ברובו מוצלח וטבעי.

מפגש נשים קוצ’יניות בכותל

לפני כשנתיים נוצרה התעוררות עזה בקרב צעירי הקהילה ליצור יחד קהילתי ולחקור את השורשים מהם באו. נוצר רצון עז לשמר את המורשת של יהדות קוצ’ין להתחבר לשורשים הקוצ’ינים והודו הרחוקה. הפורום של הנגיעה הקוצ’ינית ברשת סחף רבים לתוכו ומאז ישנה פעילות עניפה בקהילה של מפגשים, התנדבות, עסקים, בישול ועזרה הדדית.

דוגמא לכך ממש בימים אלו מתנהל גיוס המוני למשפחת צ’רטכוב שאיבדה את ביתה בשל שריפה. בזמן שהמשפחה חגגה את בר המצווה של הילד ביתם עלה בלהבות ולא נותר דבר. חברי הפורום של הנגיעה הקוצ’ינית מיד לקחו חלק במיזם הגיוס והפצתו ברשתות החברתיות והגיוס זוכה לאהדה רבה ופתח לבבות רבים.

משפחת צ’רטקוב בתחילת האירוע

במהלך מסיבת בר המצווה של מוישי צ’רטקוב הבן האמצעי בין שלושה אחים, הגיעו לאולם המסיבה דיווחים על שריפה שהתחוללה בבית המשפחה שבמושבה יבנאל שבגליל התחתון . על מנת שלא לחבל בשמחה החליטו ההורים להמשיך את החגיגה כרגיל בעוד שני בני משפחה אחרים מיהרו לסור לדירה ולגלות שלא נותר ממנה דבר.

אחרי השריפה

הקהילה הקוצינית המפוזרת כולה התכנסה במטרה לסייע לבני המשפחה לשקם את חייהם והם מסייעים לבני המשפחה למצוא קורת גג חלופית במקביל לפרויקט גיוס המונים שבאמצעותו ניתן יהיה לשפץ את הבית השרוף ולאבזר אותו בריהוט ובמוצרי החשמל כדי שהמשפחה תוכל לחיות את חייה בחזרה.

סרטון שממחיש את הטרגדיה שהופק ע”י חברי הקהילה לטובת קמפיין הגיוס:

החברים הצליחו בנתיים לגייס 57% מהסכום שהקצו לו- וישמחו להגיע ליעד -לתרומות ניתן לפנות בלינק

לאחרונה יש נהירה רבה לקוצ’ין למסעות שורשים של משפחות רבות בקהילה שמביא גיבוש רב בקרב המשפחות והמון נחת לזקני העדה שעדיין זוכרים את חייהם בקוצ’ין בגעגוע רב. ההתעוררות הגדולה עוזרת לשמר את המסורת המיוחדת של העדה מחזירה את הבישולים המסורתיים ומביאה טעמים וזכרונות יפים ורחוקים. הקוצ’ינים שידועים כבעלי מזג נעים וטוב מביאים רוח טובה לארץ של איכות וערבות הדדית ומוסיפים צבע מיוחד למארג הישראלי.

שותפה בכתבה שולמית רגב

avatar

שולמית רגב

מנכלי”ת חברת תנועה נט – איך הנהיגה שלי? שהוקמה מתוך רצון עמוק למגר את התאונות דרכים ולשפר את תרבות הנהיגה בישראל. מרצה בעמותת ניצוצות ובצורה עצמאית על נושא של יזמות חברתית למטרות רווח. בוגרת אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה במנהל עסקים. פעילה בפורום הנגיעה הקוצ’ינית בישראל ועוסקת בשימור המורשת והעברתה לדור הצעיר בהתנדבות. אמא לתאומים עילי ויונתן.
0 0 votes
דירוג הכתבה
כותבים
שולמית רגב

דורית נחמיה-שקרצי

עיתונאית 20 שנה. עובדת הטלוויזיה החינוכית. תפקידים אחרונים: רכזת מערכת "ערב חדש" עם דן מרגלית אראל סגל שרה בק וליטל שמש. מפיקה של מגזין הנוער האקטואלי "23 דקות". תחקירנית. תסריטאית. כתבת. עורכת חדשות. ימימאית - תלמידת ימימה מזה 15 שנה. ומדריכת ימימה שנתיים. ברוך השם. הנגיעה הקוצ'ינית בישראל - דוברת, מפיקה ומנהלת פרויקטים בהתנדבות.
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x