מזה כמעט שני עשורים שתערוכת "לחם ושושנים" נודדת בין חללים זמניים ברחבי הארץ – ובכל שנה מצליחה לגעת מחדש בלבבות. השנה, בפעם הראשונה מאז היווסדה, היא תתמקם בבית של ממש: גלריית "לחם ושושנים" החדשה שבקריית המלאכה בתל אביב, שתשמש כבית קבע לתערוכה ולפעילות אמנותית שוטפת לאורך כל השנה.
התערוכה, שתתקיים בין 11 ל־14 ביוני 2025, תהיה גם אירוע ההשקה הרשמי של הגלריה החדשה, שמעתה תארח יצירה רב-תרבותית ויוזמות משותפות של אמנים ואמניות מכל קצוות החברה הישראלית.
למה "לחם ושושנים"?
השם "לחם ושושנים" אינו רק מטפורה – הוא אידיאולוגיה שלמה.
מקורו בקריאה של פועלות טקסטיל בשיקגו, בראשית המאה ה־20, שדרשו לא רק תנאים בסיסיים של שכר ועבודה – אלא גם תרבות, כבוד ואיכות חיים. הן צעדו תחת הסיסמה:
"We want bread, but we want roses too."
במילים אחרות: לחם – לצרכים הקיומיים. ושושנים – לנשמה.
זהו בדיוק החלום שמובילה התערוכה, ומעכשיו גם הגלריה הנושאת את אותו השם:
ליצור עולם שבו המאבק לצדק חברתי והזכות ליצירה, יופי וקהילה – הולכים יד ביד. שבו אמנות אינה מותרות, אלא דרך לחבר בין תרבויות, קהילות ואנשים.
"בחרנו בשם הזה כי הוא אומר את כל מה שאנחנו מנסים לעשות כאן," מסביר דני בן שמחון, ממייסדי התערוכה, אמן, פעיל חברתי וחבר הנהלה בעמותת סינדיאנת הגליל. "להזכיר שגם מי שנאבק על הקיום – זכאי לשושנים. לרוך, ליופי, לשותפות. האמנות כאן היא גם לחם – וגם תיקון."
מאבק, השראה ותיקון חברתי
75% מההכנסות מהתערוכה מוקדשים לפרויקטים של מען וסינדיאנת הגליל, ובעיקר לקידום תעסוקה הוגנת לנשים ערביות. 25% הנותרים חוזרים לאמנים. זהו מודל שמבסס את האמנות ככלי חברתי – לא רק כמותרות, אלא כהכרח.
פתיחת עונה בגלריה חדשה
מעבר לבית קבוע מסמן תפנית מהותית: ממיזם שנתי לאירוע שיא – למהלך תרבותי רחב ומעמיק, שפועל כל השנה. הגלריה תנוהל אמנותית על ידי האוצרת לאה אביר, ותארח תערוכות מתחלפות, אירועים קהילתיים, ושיתופי פעולה בין אמנים מהחברה הערבית והיהודית כאחד.
צוות התערוכה מורכב לצד האוצרת ובן שמחון ועוד אמנים ישראלים: שובל חן, שרון ליאור וארז וגנר – כולם שותפים לבחירת העבודות, לתהליך האצירה ולהובלת הערכים האמנותיים והחברתיים שבבסיס התערוכה.
איך הכול התחיל?
דני בן שמחון, ממייסדי התערוכה, אמן, פעיל חברתי וחבר הנהלה בעמותת סינדיאנת הגליל, מספר:
"התחלנו את התערוכה הראשונה מתוך מצוקה כלכלית ורצון לגייס תמיכה לפעילות העמותות. פנינו לקהילת האמנות – מורים, חברים, יוצרים – ובתערוכה הראשונה הצגנו כמה עשרות בודדות של יצירות. לאט לאט זה צמח, קיבל לגיטימציה, הפך למסורת וגם למנוע חברתי אמיתי. הרבה בזכות העשייה הרחבה של העמותות: פתיחת מקומות עבודה, קורסי הכשרה, ליווי נשים ערביות מול מעסיקים – ובעיקר שותפות אמיצה."
דווקא עכשיו – למה?
החברה הישראלית עוברת תקופה של קיטוב חריף, תחושות ניכור וייאוש. שאלנו את דני: למה בכל זאת לקיים תערוכה כזו דווקא עכשיו?
"אנשים חיים את הקושי – הרבה יותר מורכב לדבר על הנושא הזה בגלל המלחמה. כל הצדדים מעורבים. יש איום מהקיטוב, אבל דווקא זה מקבל משנה חשיבות. כי כולנו פה – ורוצים לחיות בצורה שפויה ונורמלית. אין לנו עתיד אחר."
האם הייתה היענות מצד האמנים?
"הייתה היענות עצומה – מעל 350 אמנים ואמניות משתתפים השנה," מספר דני.
"יהודים וערבים, ותיקים וחדשים – כולל אמניות מסטודיו 'ראחה' מרהט שמצטרפות לראשונה. זה רק מחזק את התחושה שהרצון להתחבר, ליצור ולעשות טוב – חי ובועט."
לא רק אמנות – אלא אמירה
זו לא רק תערוכה. זו בחירה מודעת באמנות ככלי לחיבור אנושי. תנועה שקטה אך עיקשת שמסרבת להיכנע לפירוד.
בין המשתתפים השנה: ציבי גבע, יאיר גרבוז, זויה צ'רקסקי, חנאן אבו חוסיין, מאיה כהן לוי, ואמנים רבים נוספים – כולם ישראלים, וכולם מאמינים שאמנות יכולה לשנות מציאות, לא רק לעטר קירות.
היכן ומתי?
גלריית לחם ושושנים וגלריה נולובז | שביל המרץ 3, תל אביב-יפו
11–14 ביוני 2025
מכירה מוקדמת נפתחה ב־1 במאי באתר: [לחם ושושנים]
