מהמגרש ביישוב למרכזי הטניס של אירופה – התאומים שמרימים את דגל ישראל

בשנים האחרונות הפך מגרש היישוב הקטן באחוזת ברק לנקודת הזנקה חלומית לשני אחים תאומים שמטפסים ברשימת הכישרונות הצעירים של הטניס העולמי: אריאל ואיתן רוזנמן, ילידי 2014. בתוך פחות מחמש שנים, עברו השניים מרמת חוג ל‑Top 5 הארצי בגיל 11 ולצבירת נקודות ראשונות בסבב Tennis Europe תוך הופעות מכובדות בפולין, קרואטיה, סלובקיה, מונטנגרו וסרביה. הסיפור שלהם משלב נחישות משפחתית, ספורט בתקופת סגרים ומלחמה והוכחה שמגרש אחד פתוח יכול להצמיח חלום אולימפי.

הכול התחיל כשהאב, מיכאל רוזנמן – שחקן נעורים בעבר וחובב מושבע הושיט לבני השלוש מחבט זעיר והפך את שיעורי הכיף על המגרש המקומי להרגל משפחתי. החל מגיל 4 התאומים התאמנו בחוג טניס פעמיים בשבוע. עם כניסת הקורונה, כשהטניס היה מהענפים היחידים שהותרו לפעילות, המגרש היישובי קרץ כאפשרות בריאה לברוח מהבידוד הביתי.

בְּסגרים הראשונים אימן מיכאל בעצמו את התאומים פעמיים ביום, בליווי מרחוק של מאמנת‑העל אתי לוי, מנחת קורס המדריכים שבו למד לפני הקורונה.

עם תום הסגרים וחידוש הטורנירים, רשם מיכאל את התאומים לתחרויות Prince ו‑Wilson   כטבילת האש הראשונה שלהם. הזכיות המיידיות וההתנסות סללו להם את הנתיב למסלול תחרותי רשמי.

זכיות נוספות בטורנירים הארציים הגיעו במהירות. בשנת 2024 דורג אריאל ראשון בארץ עד גיל 10 ואיתן רביעי, הישג חסר תקדים לאחר פחות משלוש שנות אימונים רשמיים.

השיא הסמלי הגיע בקיץ 2024 עם קבלה ל-Smrikva Bowl בקרואטיה “אליפות העולם” לגיל 10 שבה צמחו שמות כקרלוס אלקרס. ההזמנה בלבד מוצגת באתר התחרות כחותמת על

 “seeds of the Legends of tomorrow”.  השמות הגדולים ברשימת הבוגרים (אלקרס, רונה, קוריץ’ ואחרים) מעניקים השראה יומית לתאומים.

לאחר מכן, בטורניר ארצי בפולין סיים אריאל במקום השני ביחידים, ובזוגות קטפו האחים יחד את המקום השני.

עם מעברם לקטגוריית U12 החלו האחים לצבור ניסיון בהדרגה בסבב Tennis Europe. באליפות אזורית בפולין, אריאל זכה במקום הראשון ביחידים , איתן הגיע לרבע‑גמר, וביחד קטפו את המקום הראשון בזוגות. בטורניר TE בסרביה סיימו במקום השלישי בזוגות, הישג נדיר לישראלים צעירים. למרות שה‑U12 אינו מפיק דירוג רשמי, Tennis Europe מגדיר את הסבב כשלב ההתפתחות הבינלאומי הראשון של כל כוכב עתידי.

מעל הכול, זו השנה השנייה שבה התאומים חלק מסגל נבחרת ישראל הצעירה של איגוד הטניס – מסגרת שמאחדת את מיטב הכישרון בארץ ומחזקת את המשמעת המקצועית ואת תחושת השליחות הלאומית.

מאזן לימודים‑אימונים, טיסות תכופות ומימון פרטי נשארים משוכות גבוהות, אך מה שמחזיק את התאומים הוא שרשרת תמיכה יוצאת דופן: משמעת עצמית חסרת פשרות והתמדה יומיומית, עידוד הדדי וחברות אמיצה בין האחים על המגרש ומחוצה לו.

סביבם צמחה קהילה מגובשת של הורים וילדים‑שחקנים מכל הארץ. המשפחות מתכנסות לאימוני סוף שבוע יזומים, שוכרות מגרשים, משתפות ציוד לפי צורך ומארגנות הסעות משותפות. ההמתנה במגרשים הופכות למפגשי תמיכה, למידה וחילופי טיפים בין ההורים. עם הזמן נרקמו קשרי חברות בין המשפחות, והעידוד ההדדי הפך לחלק בלתי‑נפרד מהמסע. "המשמעת והפרגון ביניהם הם המנוע האמיתי", מדגישה האם אִירָה.

למרות ההישגים, אין בישראל מערך מימון לאומי או תכנית חסויות מספקת לשחקני טניס צעירים; כל הנטל הכלכלי נשען על ההורים. לעומת זאת, בארצות‑הברית ואף במדינות קטנות כמו סרביה ובוסניה פועלות תוכניות תמיכה כלכלית סדורות שמעניקות לשחקנים ברמות נמוכות יותר מענה מיידי. המשפחה פועלת כעת לאיתור משקיע שיזהה את הפוטנציאל ויסייע בקידום הטניס הישראלי ובתאומים בפרט.

מחווה מרגשת הגיעה בשנה החולפת מאלעד ריעני, בעלי "טופ‑טניס", שבטוב לבו ורצונו לעודד ספורט צעיר בשעת מלחמה העניק לתאומים תרומה חד‑פעמית של מחבטים, גידים ותיקים של חברת Tecnifibre – ציוד חיוני שהקל במידת‑מה על הנטל הכלכלי. 

לפני כל חבטה מזכירים לעצמם אריאל ואיתן כי כל כדור הוא הזדמנות חדשה, גישה חיובית שהפכה למוטו המשפחתי: " חבטה אחר חבטה ". עם הנחישות הזו, ותוך תמיכת ההורים, המאמנת והקהילה, הם מציבים לעצמם יעדים השתתפות בגביע דייוויס הצעיר ופריצה לסבב המקצועני בשנים הקרובות.

עקבו אחריהם באינסטגרם @rozetwins ולמדו איך חלום אולימפי נבנה חבטה אחר חבטה.