אני חושבת על המשפט הזה ועל הקשר בין הצבת מטרות לבין שלוות נפש- אני חושבת שהכוונה במשפט מתייחסת לעובדה שכשלאנשים אין מטרה הרבה יותר קל להם לסתות מהדרך ולעשות שגיאות …וגם לא לרצות לקום בבוקר.
פעם לפני הרבה שנים, שאלתי את אמא שלי מה המטרה שלה בחיים. וכשהיא ענתה לי "לגדל אותך" כעסתי עליה מאוד. הייתי בכיתה ז' פעילה מאוד בצופים ולא הבנתי מה המטרה בזה. בהרבה מקומות בעולם הבאת ילדים לעולם משרתת צורך תועלתני ולא רק ביולוגי- אנשים מביאים ילדים בשביל עצמם ומגדלים אותם כמו שהם היו רוצים לגדול. הכעס ההוא על התשובה של אמא שלי ליווה אותי והביא אותי לשאול את עצמי מה מטרת החיים שלי- ומצאתי שאין לי מטרה אחת יש לי כמה.
אין ספק שהכעס שלי אז לא היה קשור לתשובה של אמא שלי אלא לדברים אחרים ועמוקים הרבה יותר, ואין ספק עוד יותר שלגדל אותי לא ממש הצליח להביא להורים שלי הרבה שלווה. אבל בדיעבד אני יודעת שכששני ההורים שלי רואים למה הפכתי ואת הילדים שלי, הם מאוד גאים ומרוצים.
מטרות החיים שלי עוצבו אי שם בשנות הילדות, כנראה אחרי ששאלתי את אמא שלי את השאלה הזו. ואני מאוד שמחה על זה. ש לי שני בנים מקסימים ויש לי מטרות מקצועיות ומטרות אישיות אבל ה- מטרה שלי היא לעשות טוב לחברה ולסביבה שבה אני חיה. בשנים האחרונות מצאתי שכתיבה חיובית והפצת התוכן החיובי בעולם, בהחלט עונה על המטרה הזו שאותה אני מקדמת ובשבילה אני קמה בבוקר. זו מטרה שמספקת לי שלווה ומספקת לילדים שלי אמא שקמה בבוקר עם שמחה ונמצאת בעשייה גם כשהיא בחל"ת או כשהמציאות בחוץ לא משהו.
אני חושבת שזו זכות גדולה שיש לי יכולת לבחור מטרות ולהגשים שאיפות שלא קשורות רק בתהליכים ביולוגיים של לידה ורביה…ואני חושבת שלגדל ילדים זו מטרה סופר ראויה במיוחד כשאני יודעת היום קמה שזה יכול להיות מורכב ומסובך לפעמים, וכמה אנרגיה זמן ומשאבים זה דורש. אני גם חושבת שזה תלוי גם בהגדרות חברתיות שהשתנו והיום מאפשרות לנשים להיות יותר מאשר רק אמא. וגם אם היו לנשים כמו אמא שלי מטרות אחרות הן לא הרגישו שזה נכון לבטא אותן בקול רם.
זה לא אותו דבר לחיות עם מטרה ובלי. החיים מביאים חוויות ואתגרים בכל מקרה לכולם. אבל ברגע שיש לאדם מטרה נראה לי שיותר אפשרי לצלוח אותם, יותר קל וכיף לקום בבוקר.
הציור המקסים של ויקי שמואלי הרגיש לי מתאים היום הוא מוצג בתערוכת ציורים במגדלי טי טאוור כחלק מפרויקט של נויה אמנות ישראלית
