כן על הבמבוק לבדו!

היקף השריפות בחלק הברזילאי של האמזונאס שובר שיאים. וגם בקונגו באפריקה ובחוג הארקטי בסיביר יש שריפות ענק שהשפעתן על המערכת האקולוגית הגלובלית הרסנית ומחייבת התייחסות עולמית מידית.

משלחת של 11 כבאים ישראלים נוסעת לברזיל לסייע בכיבוי השריפות באמזונס. זה כשלעצמו נפלא! אבל יש מי שסבור שגם אחרי שהאש תכבה לבסוף הנזק שנגרם רב ויש הרבה מה לעשות בנוסף לנטיעת העצים

הרבה מיזמים נפלאים לטובת נטיעת עצים מקבלים הדים ועושים פעילות חשובה מאין כמותה אך היא לבדה לא מספיקה כדי למנוע את הנזק הגדול שנגרם לאטמוספרה ולבעלי החיים. מסתבר שקיים פתרון זמין מעולה ויעיל שיכול לחולל שינוי אפקטיבי וממשי ולשפר את איכות החיים בעולם ויש לנו בארץ את האדם הכי מתאים לעשות את השינוי.

אופיר בפאנל BARC 2018- Bamboo and Rattan Congress
הכנס העולמי בתחום הבמבוק שנערך בייג’ינג

הכירו את אופיר פרום, 52, מחיפה. שאחרי 25 שנה בתעשיית ההייטק החל לחפש איך להקל על רכיבת האופניים שבה עסק רבות בעיקר בסופי השבוע ובנוסף חיפש איך  לעשות שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה.

וכך ב-2009 החליט לבנות באמצעות שייקה -פנסיונר חביב שבונה אופניים לפי הזמנה כבר עשרות שנים בסדנא שלו בעין-כרמל אופניים בעבודת יד משלדת במבוק. אחרי שחקר את הנושא והבין כי המחירים של הייצור לא הגיוניים נכנס לעומק העניין והחליט להקים את במבובייק לייצר אופניים מבמבוק בעצמו.

כיום, אחרי 20 שנה של ניסיון בתחום גידול הבמבוק מתוכן 13 שנה ניסיון ספציפי בתחום ההנדסה והתמחות בבמבוק ולמעלה מ-45 ביקורים בסין במשך ארבעת השנים האחרונות, פרום נחשב בסין לאחד מהמומחים הגדולים בתחום. החברה שהוקמה ב-2009 הפכה לחברת הנדסה שיודעת לייצר כל דבר מחומרים ידידותיים לסביבה וכמובן בראשם מבמבוק. פרום נחשב בסין ל"סלב" בכל מה שקשור להיותו מומחה עולמי לבמבוק ובכל פעם כשהוא מגיע לסין, מחכים לו עיתונאים וכתבים כדי לראיין אותו.

ראיון בטלוויזיה הסינית שהתקיים עם אופיר לפני שבועיים

מה הסוד הגדול של הבמבוק בעצם?

"העובדה שהוא זמין זול ועושה עבודה אקולוגית מופלאה" הוא משיב. למה הכוונה? "הבמבוק הוא הצמח שגדל הכי מהר. צומח בקצב של עד 4 ס"מ בשעה. הוא גם ממשפחת הצמחים שהכי הרבה סופחים C02 (גזי חממה) וגם מוציא הכי הרבה חמצן. כלומר ברמה של ההשפעה האקולוגית אם ניקח למשל את מה שקורה היום באמזונס ובמדינות נוספות ונשתול במבוק בחלקים השרופים בתוך פחות מעשר שנים נוכל לתקן את כל הנזק שנוצר כשלשם ההשוואה לו נתחיל היום לנטוע עצים באותו השטח ייקח להם לגדול 50 שנה ולהגיע לאפקט של תיקון הנזק ברמה האקולוגית בפרק זמן של 150 שנה. אין לנו את הזמן או את הפריבילגיה לחכות." הוא מסכם.

אז כדי להציל את הריאות הירוקות כל מה שצריך לעשות זה לשתול במבוק?

קודם כל כן! אבל לא רק. צריך להמשיך לנטוע עצים אבל בנוסף להוסיף שתילה של במבוק בכמות מאסיבית וכמובן להסב את השימוש בעצים ובראש ובראשונה בפלסטיק מזהם לחלופות בהן במבוק" הוא מסביר וממשיך. "אני לא אגרונום ולא מדען אבל אני עובד וחוקר המון שנים במבוק ומכיר את כל השימושים האפשריים שניתן לעשות בו והם כמעט בלתי מוגבלים. אפשר לייצר מבמבוק באמת כמעט הכל. וחשוב לדעת שהמבמבוק הרבה יותר איכותי וטוב מהחלופות שלו:

יערות במבוק בברזיל כחלופה לעצים

כלומר? "הבמבוק חזק עד פי 6 מפלדה לבניין ולכן פיגומים שעושים בהונג קונג עשויים מבמבוק גם לבניינים של 80 קומות גובה ולא מפלדה. אם נשווה במבוק לאלומיניום – הבמבוק חזק יותר לאותו משקל וקוטר צינור, צינור במבוק לוקח עומס גבוה יותר מאשר נירוסטה ואלומיניום והוא כמובן חזק יותר מהם. גם בייחס לעץ הבמבוק חזק יותר פי 30 וקל משקל יותר. בנוסף הבמבוק הרבה הרבה יותר זול! אם ניקח אלומיניום ונשווה את המחיר לטון שהוא 1900 $ לפלסטיק שעלותו לטון 1500$ הרי שעלותו של טון במבוק תהיה רק 30$"

הזמינות של הבמבוק היא לא מוגבלת – אפשר לגדל במבוק כמעט בכל תנאי. הוא מאוד גמיש ביחס למים שהוא צורך. מים מוטפלים/ ביוב מים מלוחים…. הוא כאילו קורא לעולם לעשות בו שימוש אבל המערב עוד לא הצליח ליישם את השימוש בו לעומת אסיה.

חקלאות הבמבוק העולמית בצמיחה

באירופה בקנדה ובמדינות בארה"ב מפסיקים להשתמש בפלסטיק. גם בסין ובאסיה מפסיקים לעשות שימוש בפלסטיק ובפסולת של פלסטיק. יוזמה צרפתית חדשה מקדמת ותשפיע על העולם היא גם על מניעת ייבוא ושימוש בנגזרות של עץ כדי לצמצם את כריתת העצים. ולכן הבמבוק הוא אידאלי כי ניתן לגדל אותו בכל מקום ולייצר ממנו מה שרוצים!

לבמבוק יש למעלה מ-1400 זנים שונים. זנים שונים של הבמבוק ,ניתן למצוא באזורים שונים בעולם למשל באסיה וספציפית בסין שהבינה כבר לפני 30 שנה כמה כדאי לייצר ולגדל במבוק וכיום למעלה מ8 מיליון סינים עובדים בתעשיית הבמבוק והיא מהווה שני שליש מתעשיית הבמבוק בעולם. בהודו יש תעשייה של במבוק יש שם 500 זנים של במבוק שמהווים 30% מסוגי הבמבוק בעולם אבל בתעשייה הם מהווים רק 5% מהתעשייה אך לאור ההכרזה האחרונה שראש ממשלת הודו המספרים בוודאי ישתנו בקצב מהיר. גם באפריקה גדל במבוק. למעשה כמה מליוני דונמים של במבוק כשמתוכם 66% נמצאים באתיופיה אך רק פחות מ -10,000 אנשים אפריקאים עובדים בבמבוק"

למרבה הפלא דווקא בברזיל שבה שהצורך בבמבוק הוא הגבוה ביותר לאור השריפות ביערות האמזונס, ובה יש פי 3 משאבי במבוק בהשוואה מסין, "משום מה מדברים על עצים ולא על במבוק, כשבפועל הבמבוק הוא פתרון נהדר ליצירת איזון. בנוסף גם אם נקצור את הבמבוק לטובת שימוש בתעשייה היער של הבמבוק יצמח מחדש בשונה מעצים שנכרתים ולא צומחים מחדש. הצמיחה של הבמבוק היא צמיחה מהירה מאוד בקצב של 1-4 ס"מ לשעה"

ובישראל? בישראל אין מספיק מודעות לחשיבות והנחיצות של גידול במבוק אבל בכל רגע נתון אפשר להתחיל בייצור ואין שום צורך אמיתי לייצר את הבמבוק בארץ – למען האמת בכל מה שקשור לתעשייה הרבה יותר כלכלי לייבא את הבמבוק מסין כי אז ניתן לחסוך הרבה מאוד כסף במושגי מיסוי.

יש חלופות להכל מבמבוק http://www.byowise.com/

אז למה אנחנו לא עוברים לבמבוק?  "אנחנו עוברים לבמבוק אבל זה תהליך. המודעות לאפשרויות מתחילה לעלות ובנוסף המגמה העולמית שאוסרת שימוש בפלסטיק בכלים חד פעמיים תיתן גם אצלנו את אותותיה. אני מייצר עבור חברות גדולות באירופה כלים חד פעמיים מבמבוק ומתחליפי פלסטיק שגם עולים פחות מפלסטיק וברגע שבארץ יחליטו להרים את הכפפה נוכל במקום להיות שיאני העולם בצריכת פלסטיק לנפש להיות הראשונים בעולם שהביאו את הפתרון.

ואתה אופטימי? "אני מאוד מאוד אופטימי" יש תחליף והוא זמין וזול ואיכותי ואם יש משהו אחד שאני יכול לסמוך עליו לגבי הישראלים הוא שהם לא רוצים להיות פראיירים. ברגע שהצרכנים יבינו שהפלסטיק יקר יותר ופחות איכותי הם יעברו לחלופות. הפתרון המעשי הזמין והזול גם לבעיית האקלים וגם לפתרונות נוספים בכלכלה יכולים להגיע מהבמבוק ולאור לוח הזמנים העמוס שלי בהרצאות ובפגישות עם תעשיינים חברות מזון ושגרירים בארץ ובעולם בנושא, אז כן אני מאוד אופטימי!

תגיות

לתמיכה בפעילות האתר

₪6,172 גויסו מתוך ₪50,000

–אנא השאירו מספר טלפון באזור "תגובה" על מנת שנוכל לחזור אליכם לתמיכה לא מקוונת–

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

סה"כ תרומה: ₪5.00

רקפת פרא

מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק,הדיגיטל והתוכן. וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית. במהלך 2018 כתבה באופן שוטף חדשות טובות במדור באתר Mako. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה.

Leave a Reply

avatar
  Subscribe  
Notify of

כתבות קשורות

בדוק גם

Close
Close

Adblock Detected

Please consider supporting us by disabling your ad blocker
WhatsApp chat