חדשות טובותטכנולוגיהמבזקי חדשות טובות

האפליקציה הישראלית שיכולה לסייע למערכת החינוך

"תתארו לכם עולם יפה" כתב שלמה ארצי, אבל אני אמשיך מהרהורי ליבי.. "שבו התלמידים יושבים בכיתה, לומדים באפקטיביות ומקבלים יחס אישי אמיתי מהמורה ומתקדמים בתוכנית הלימודים שלהם, כל אחד בקצב שלו/ה, זאת תוך חיזוק מדויק של הנקודות החלשות ואיתגור תמידי, במידה הנכונה, לשיפור ולהתקדמות קדימה". ומסתבר שזו אפשרות שכבר אפשר לממש  כרגע, גם בלי קשר להסכמי השכר והמאבק המוצדק של המורים.

"כבר ברגע זה, בלי לשנות דבר, בכמות התלמידים בכיתה ובלי להוסיף מורים, ניתן באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, להעניק לימוד פרסונלי והוראה מדויקת ויעילה לכל תלמיד. זאת ראשית על ידי העצמת המורים, והורדת העומס הרב שעל כתפיהם, עומס זה גורם לקריסתם ומלווה בעבודה המשרדית, ולוגיסטית הכוללת; כתיבת מבחנים, בדיקה, הכנת דפי שיעורים והכנת משובי הערכה ועוד, והקדשת זמן רב יותר לשיח ופיתוח יכולות חברתיות ותקשורתיות. במקביל, גם בכיתות גדולות וגם כאשר ישנו מחסור במורים, ניתן לייעל משמעותית את הלימוד המותאם אישית ולהעניק לתלמידים ״הוראה מדויקת״ מחזקת ומעצימה. "אנחנו למעשה ממנפים טכנולוגיה על מנת ללמד לפי הגישה המאוד וותיקה של סוקרטס" מסבירה לי הדר אברמוביץ, סמנכ״לית פיתוח עסקי ואסטרטגיה ב.MagniLearn

מה סוקרטס היה עושה? "סוקרטס ידע בדיוק מה רמת הידע של כל אחד מתלמידיו ועל פי זה ידע  לאתגר כל אחד בשאלה שמתאימה בדיוק לרמת הידע שלו. שאלה שלא תהיה קלה מידי ולא מייאשת מידי אלא ברמת הידע המדויקת. השיעור של סוקרטס היה למעשה שיח מתמיד בין המורה לתלמיד, שיח דינמי, מכוון ומשתנה כאשר סוקרטס ידע בדיוק מהן נקודות הקושי והחוזקה של כל אחד מתלמידיו. זה האתגר שעל בסיסו הוקמה MagniLearn" היא משיבה ומוסיפה: "רמת החינוך בעשרות השנים האחרונות – ולא רק בישראל, לא מצליחה להגיע לשם ובטח לא אחרי הקורונה והריחוק שנוצר. יש יותר מדי פערים לימודיים שצריך להשלים ופחות כוח אדם מקצועי. ובדיוק במקום הזה מאוד מרגש אותי לדעת שהבחירה שעשיתי לפני כמה שנים בקוריאה, היא הפתרון עבור בתי ספר ואוניברסיטאות ברחבי העולם. הגיע הזמן שגם מערכות חינוך יצעדו קדימה, יתייעלו ויהיו חלק מהעולם הטכנולוגי החדש. מערכת חינוך צריכה להיות חוד החנית של מדינה ומנוע הצמיחה שלה ולא להסתרך מאחור ".

"אנחנו למעשה ממנפים טכנולוגיה על מנת ללמד לפי הגישה המאוד וותיקה של סוקרטס"

"בואי נסתכל על המשבר הכללי בהייטק בימים אלו לדוגמה", היא אומרת. "הצלחה של ענף ההייטק היום, לא משקפת את  מה שקורה במערכת החינוך. כדי לענות על האתגר של ההצלחה לטווח ארוך וחיזוק  של אוכלוסיות נוספות בחברה, אנחנו צריכים להנגיש את ההייטק לתלמידים. שער הכניסה לשילוב בעולם הגלובלי הוא השילוב בין אנגלית וטכנולוגיה."

וכדי להבין על מה היא מדברת כדאי להכיר קודם את הרקע שממנו הגיעה בעצם ל-MagniLearn.

 הדר, בת 36 מתל אביב, נשואה ואמא לשניים,   החליטה לפני שמונה שנים,  לעבור לאסיה, ללמוד בקוריאה מנהל עסקים. בסיומם החלה לעבוד בתחום הסטרטאפים של LG ובהמשך בחרה לעבוד בחברות שעושות עסקים בין ישראל וקוריאה. "עם סיום הלימודים ב-2017 חברתי לשותף קוראני מהלימודים" היא מספרת  "ניהלנו וביססנו את סודה-סטרים בקוריאה, בנינו מערך שיווק ומכירות מרשים מאוד בשנים שלפני מכירת החברה לפפסיקו בשנת 2018."

תוך כדי התחתנה וילדה את הבת הגדולה שלה (כיום בת 5.5), הצטרפה להוביל סטרטאפ קוריאני בתחום של פתרונות הקול ובלוקצ׳יין, ילדה את בנה השני (כיום בן 2.5) והחליטה שהיא רוצה לדחוף חברות ישראליות לפרוץ את מחסום הכניסה לאסיה בכלל ולקוריאה בפרט. "סתו ארז, חברה טובה, יזמית ושותפה בחברת Labs02, הכירה לי כמה יזמים שבניהם לאנה טוקוס, ישראלית – מנכ"לית ומייסדת MagniLearn." היא מספרת  "שנתיים עבדנו באינטנסיביות על בסיס יומי בלונג-דיסטנס בלבד לפני שנפגשנו פנים אל פנים.

בתמונה הדר אברמוביץ (סמנכ״לית פיתוח עסקי ואסטרטגיה), ד״ר לאנה טוקוס (מנכ״לית), ד״ר מיכל עציון (סמנכ״לית פיתוח וטכנולוגיה)

וכיום" היא מתגאה, "MagniLearn היא חברה המובלת על ידי 3 נשים: ד״ר לאנה טוקוס המנכ״לית, ד״ר מיכל עציון -סמנכ״לית פיתוח וטכנולוגיה ואני, סמנכ״לית פיתוח עסקי ואסטרטגיה."

מה כל כך מיוחד ב- Magnilearn (מגנילרן)?

"כבר משם החברה אפשר להבין מה היתרון הגדול שלה. הוא מגיע מחיבור של שתי המילים- Magnify Learning שמשמעותן העמקת הלמידה." היא מסבירה ומוסיפה:

"ברמה הטכנית, המוצר מבוסס על טכנולוגיה עמוקה ומחקר של יותר מ-12 שנים בהובלת פרופ׳ ארי רפפורט, פרופסור המוביל כיום את אחת מעשרת המעבדות לעיבוד שפה טבעית NLP (Natural Language Processing) המובילות בעולם ומתפקד כיועץ המדע והטכנולוגיה ונמנה בין מקימי החברה.

המחקר שלו עסק בתחום מדעי המוח, הקוגניציה, מדעי המחשב ולימודי שפה שנייה ובין השאר, ניסה להבין איך תלמידים לומדים במשך יותר מ- 10 שנים אנגלית ברחבי העולם ומגיעים לתוצאות נמוכות כל כך באימוץ השפה."

איך באמת?

"זוכרת את השיטה של סוקרטס?" היא שואלת ומסבירה: "זה בעצם מה שאנחנו עושים, באמצעות פלטפורמת בינה מלאכותית, המבוססת על תשאול בזמן אמת (Free form exercises), עבור כל לומד, בהתאמה אישית מלאה ובהתאם לתוכנית הלימודים של מוסד/ארגון / של המשתמש. המטרה, שעל בסיסה פותחה הטכנולוגיה, היא מיקסום יעילות הלמידה, התאמה אישית לכל לומד ולכל תוכנית לימודית ומעקב אחרי יחידות הידע על מנת להרכיב מפת ידע גרנולרית".

מה זה?

"חילקנו את השפה ליחידות ידע קטנות מאוד שעוזרות לנו להבין לעומק מה רמת הידע של התלמיד בכל אחד מהם. זה לא רק רשימת מילים אבל לדעת להבדיל בין מושגים, דקדוק וחלקי מילה ולהבין היכן בדיוק התבצעה הטעות. כל יחידת ידע מדורגת לפי הביטחון שלנו שהתלמיד יודע אותו ב-4skills זאת אומרת שאנחנו בודקים שאת אותה יחידת ידע (נגיד המילה give) –> התלמיד יודע להשתמש בזמנים נכונים, בהקשרים נכונים אבל גם בארבע רמות למשל: הוא יודע לבטא אותה, לכתוב אותה, להבין אותה מתוך שיח שהוא שומע, לתרגם אותה לשפת האם שלו. אלו דוגמאות של יחידת ידע אחת בשימושים שונים. על פי זה אנחנו מדרגים ״רמת ידע״ ויודעים בדיוק מה הוא לא יודע. וככה בעצם מטמיעים את השפה בצורה שנשארת ונשמרת לאורך זמן"

וכדי לעשות את זה פשוט היא מראה לי שקף ומסבירה: "המשפך למעלה הוא מחולל הידע- תחשבי" היא אומרת "שאת יכולה לשפוך לפה כל חומר טקסטואלי שאת יכולה לחשוב עליו, זה יכול להיות תכנית לימודים לבגרות באנגלית, מאמרים, חומרים ללימוד רפואה, עריכת דין ואפילו כתוביות של סרטים ותוכניות או תסריטים של שחקנים לפני צילומים /הצגה.

שקף הסבר איך עובדת האפליקציה מבחינה טכנית רעיונית

המחולל שלנו, שמבוסס על בינה מלאכותית ואלגוריתם מיוחד שבנינו, יודע לקחת את הטקסט הזה ולייצר ממנו שאלות ותרגילים אינטרקטיביים, שכל אדם, שניגש למערכת, יכול לענות עליהן ולקבל בהתאם לתשובה שלו פידבק אישי, גם על מה שנענה נכון וגם הסבר למה שנענה באופן שגוי. מרגע שהמערכת הבחינה בנקודת חולשה, היא יודעת להתמקד בה ולתרגל אותה עד לשיפור וגם לבחון את ההתקדמות וההבנה מכל זוויות רלוונטית. המערכת גם תדע לחזור, בצורה אוטומטית, אל הנקודה הזו בעוד מספר שיעורים, לתזכר,  ולוודא שהידע הוטמע בזיכרון לטווח ארוך ונשאר לאורך זמן."

זה נשמע מדהים אבל איך זה עוזר למורים בעצם?

"ראשית, אצלינו תוכנית הלימוד מותאמת לכל מוסד חינוכי ומטרתה לחזק את הנלמד בכיתה ועל בסיס זה לייצר למורה ולמנהל בית הספר חמ״ל למידה, כלי איכותי לשליטה והבנה כוללת על רמת הידע ותהליכי הלמידה של כל לומד. למשל, אם תלמיד מסוים מרבה בטעויות בחוק לשוני מסוים, המורה תדע זאת ותוכל לתת לו מענה פרטני ובמקביל מערכת מגנילרן תיתן מענה אישי ותלמד את הלומד, זה מידע חיוני שבכיתה עם 35 תלמידים אין למורה שום יכולת לאתר. בנוסף, ברמת הכיתה, המורה מקבלת תובנות איכותיות על תהליך הלמידה וכך יכולה לתכנן את השיעורים בצורה אפקטיבית על מנת לענות על צרכי הכלל. למשל, כאשר ישנן טעויות חוזרות ברמה הכיתתית או נושאים שהכיתה חזקה בהן, המערכת תדע להמליץ למורה במה להתמקד על מנת לוודא שהכיתה תתקדם ביעילות מקסימלית בחומר הלימוד שהוגדר. זאת ועוד מגנילרן מייצרת בחנים פרסונליים הבוחנים את השיפור האישי של כל לומד ביחס לעצמו ולא עוד ביחס לכיתה. הורדת הלחץ מהמבחנים והורדת התלות במורה לכתיבת ובדיקת מבחנים היא משמעותית״.

הדר מעבירה סמינרים על חינוך וטכנולוגיה ברחבי אסיה

הדר ממשיכה ומספרת כי "המערכת מחזקת ומעצימה מורים אך גם מהווה פתרון שעומד בפני עצמו ללא תלות במורה מקצועי. בדרך זו גם סייעות, מתרגלים ואפילו מורות חיילות יכולות להיכנס למערכת החינוך והחסך בידע מקצועי שלהן לא יפגע בתלמידים… זהו פתרון איכותי ומותאם לכל כיס שמטרתו לצמצם פערים חברתיים וללמד כל לומד חומר מותאם אישית. הצעד הראשון שלנו הוא לימוד אנגלית, אבל התכנית היא להתרחב למקצועות נוספים.

נשמע שזה יכול להיות יופי של מענה למערכת החינוך, אבל ממש לא רק" אברמוביץ מדגישה  "כרגע אנחנו חברת B2B שעובדת עם בתי ספר, מוסדות, עיריות, יצרני תוכן הוצאות לאור וכד' והיתרונות שלנו הם בעיקר: להתאים את עצמנו, באופן מלא, ללקוח ולאפשר פרסונליזציה ברמת התרגיל ולא רק ברמת השיעור. היכולת לנהל את המידע המתקבל באופן שמאפשר פידבק מידי לכל משתמש בייחס למצבו, לאתר נקודות קושי וחוזק ולבצע אימון אפקטיבי, יכולה להגיע לסרטי טלוויזיה, סדרות , ועוד ועוד. בעצם בכל מקום שבו יש צורך ללמד הרבה יחידות ידע בזמן קצר יחסית, שם אנחנו יכולים לתת ערך משמעותי ואפקטיבי.

אבל אם חוזרים לרגע להתחלה ומדברים על השילוב בכל זאת במערכת החינוך, שילוב של המערכת יוכל להוריד הרבה מאוד עומס וכמובן לשפר תוצאות לאורך זמן. שנת הלימודים הנוכחית נפתחת עם מחסור של 36% במורים מקצועיים לאנגלית. אנחנו כאן כדי לתת מענה טכנולוגי-איכותי, קל לאימוץ ומותאם לתוכנית הלימוד של בית הספר. הפידבקים מהמורים הם מצוינים, אנחנו גם פתרון עצמאי אבל בעיקר תומכים במורים ומייצרים עבורם ערך וכוח להבין לעומק כל תלמיד גם בכיתות גדולות."

על איזה שיפור אנחנו מדברות?ֿ

"עד הקורונה, תלמידים בילו את רוב זמנם בכיתה הפיזית ושם התבצעה הלמידה. מסיבה זאת מעולם לא הייתה יכולת לאסוף מידע איכותי ולקבל על בסיסו הכוונה והחלטות חינוכיות. ה״מידע״ הזה (big data) הוא כלי לקבלת החלטות בכל תחום הן מחברות הייטק, בנקים, מכירות, שיווק ועוד. המידע מאפשר לנו ליעל תהליכים ועד היום לא היה בו כל שימוש בחינוך. זו נקודת חולשה שהשאירה את החינוך מאחור.

ֿהיום, אנחנו עוקבים אחר יחידות הידע של התלמיד ומתקדים בלימוד יעיל של התלמיד והכוונת המורה ללימוד יעיל בכיתה. "מנתונים שאספנו על אלפי תלמידים שלומדים איתנו היום ברחבי אסיה וישראל, יעילות הלמידה שלנו גבוהה פי 6.3 משיטות הלימוד המסורתיות ואיכות הלמידה גבוהה פי 2." היא עונה ומוסיפה:

"אחרי מעל ל-12 שנות מחקר, צברנו מעל ל-500 אלף שעות לימוד, כמעט ש-2 מיליון מעגלי עיבוד שפה טבעית שנסגרו בהצלחה ואלפי תלמידים בעולם, בעיקר בקוריאה ויפן.

יש לנו בתי ספר ביפן בכמה ערים כמו הירושימה ופוקויימה למשל. התוצאות שלהם מדהימות, והם מחפשים בתי ספר בישראל שיהיו שותפים לתהליך הלמידה, לימוד חוצה גבולות הוא אפשרי ומאתגר. הפוטנציאל הוא עצום. אנחנו מוסיפים עוד מאות שעות לימוד פרסונלי ואלפי תרגילים לכל תלמיד ובנינו מודל תחרויות שמתמרץ הן את התלמידים והן את המורים. "

"מנתונים שאספנו על אלפי תלמידים שלומדים איתנו היום ברחבי אסיה וישראל, יעילות הלמידה שלנו גבוהה פי 6.3 משיטות הלימוד המסורתיות ואיכות הלמידה גבוהה פי 2."

איפה בארץ כבר עושים שימוש במערכת?

"עד היום השוק בארץ היווה את המעבדה שלנו, ואנחנו עובדים עם בתי ספר ממגזרים שונים ומקומות שונים החל מירושלים, ג׳וליס, דליית אל כרמל, עמק חפר ועוד. מגיעים אלינו מפה לאוזן מועצות ובתי ספר שמחפשים לימוד איכותי וממוקד המעניק זמן מסך אפקטיבי ומלמד.

היום, לאחר שהצלחנו להתרחב באסיה אנחנו פתוחים יותר להתרחב בארץ. ההצלחה בארץ היא חשובה לנו יותר בשביל הדור הצעיר, ההשפעה על הכלכלה ועתיד המדינה. מחקרים מציגים קשר ישיר בין רמת האנגלית במדינה לבין הצמיחה הכלכלית שלה, זה המנוע לגלובליזציה ולהגשמת חלומות".

ואם עכשיו פונים אליכן מבתי ספר/ ממשרד החינוך כדי להטמיע את השיטה במערכת, תוך כמה זמן זה יוטמע?

"כבר מחר" היא עונה "אנחנו רשומים במערכת גפן, של משרד החינוך. בוחרים ומקבלים תקציב לשימוש במוצר"

ואם אחרי הפירוט הרחב על אולי אחד מהפתרונות הטובים שנתקלתי בהם לתחום החינוך עוד יש שאלות/ רצון בפרטים נוספים ניתן לפנות למייל: [email protected]

4.5 26 votes
דירוג הכתבה
תגיות

רקפת פרא

מומחית תוכן חיובי וצרכנות חברתית. מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק, הדיגיטל והתוכן. עוסקת בכתיבת חדשות טובות משנת 2018 דרך כתיבה במדור החדשות הטובות באתר Mako ועריכת האתר מאז ינואר 2019 וניהולו השוטף בהתנדבות. הקימה את קטגורית הצרכנות החברתית והראשונה לסקר אותה באופן זה. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה. מרצה באוניברסיטאות וארגונים בתחום התוכן החיובי, צרכנות חברתית וחדשות הטובות וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית וצרכנות חיובית.
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x
Close
Close