חדשות טובות

 "שביל הדרך לחיים"

שגרת חיים שוחקת, עבודה בשעות מרובות, מצב בטחוני מתוח וגם הישרדות כלכלית הם מנת חלקנו באופן קבוע. גם בלי קורונה ומלחמה יש ביננו מי שנאלצים להתמודד עם התמכרויות, מסיבות שונות, והדבר מסב קושי ועצב גדול לא רק למתמכר עצמו אלא גם לסביבתו הקרובה, חבריו ובני משפחתו.

מרכז גמילה שביל הדרך לחיים צילום ניב סמיטליין

אמיר אמסלם, נשוי ואב לשני ילדים מרחובות ובעל עסק מצליח בתחום הבנייה,– החליט שאת הייעוד שלו בחיים האלה הוא מממש ושאת הידע שצבר הוא מעביר הלאה, ופתח לאחרונה מרכז גמילה חדש בשם "שביל הדרך לחיים". חייו של אמיר, ניצלו בזכות מרכז גמילה אחד שהאמין ביכולותיו לחזור אל החיים.

את ההתמכרות שלו החל אמיר כבר בתור נער צעיר בן 13, שנחשב להבטחת כדורגל שלא מומשה. הוא היה נער האנרגטי שגדל והתחנך בעיר רמלה, והגיע מבית של משפחה חמה שבה נוכחות מאוד חזקה של אמא עוטפת – היה אמור להיות סיפור הצלחה ספורטיבי בכל קנה מידה. הוא שיחק בתור שוער כדורגל בקבוצות הילדים והנוער של עירו, היה בעל כישורים נפלאים על המגרש והעתיד בענף היה כמעט בכף ידו, אבל נזכר אמיר "נפצעתי ונאלצתי לנוח בבית. ההורים שלי פחדו עליי ולא אפשרו לי לחזור למגרשים, ולא משנה כמה המאמנים והמועדון ניסו לשכנע אותם אחרת. בסוף יצא שהשתעממתי בבית והרגשתי לא ממומש. התחלתי להסתובב עם חבר'ה שלא מתאימים לי, ודבר הוביל לדבר. קרה שכבר בסביבות גיל 15 הייתי מכור קשה לקנביס ומהר מאד הדרדרתי לשימוש חברתי בהרואין" הוא מספר.

"את הצער שגרמתי למשפחה שלי אני אפילו לא יכול לתאר במילים", הוא ממשיך. "אמא שלי הייתה רצה אחרי ברחובות כדי לחפש אותי. היא זו שבסופו של דבר גם הצילה אותי. מילד שעטוף בבית עם אחיות ואמא שמבשלת אוכל חם וטעים, שדואגת לכל מחסור, שפותרת איתנו תשבצים וחדה לנו חידות, הפכתי להיות ילד שכמעט מתנכר להן. לא מקשיב, בורח, עושה צרות. הייתי צל של בנאדם. לא הייתי בטוח שאשרוד בכלל… הייתי חי-מת שנים רבות. ניסיתי להיגמל כמה פעמים, אבל לא הייתי מחויב לתהליך. וכשכבר כן נכנסתי למרכז גמילה רציני, הוא היה כזה מעופש ומסריח, והיחס בו היה דוחה – שאמרתי לעצמי: אם אני יוצא מזה – אני מקים מרכז שיהיה לאחרים כמו בית." לאחר עבודה אינטנסיבית שכללה שנה וחצי של מפגשים וטיפולים – הוא נגמל.

כעת אמיר מעביר ומנחה בעצמו מפגשים בשיטת 12 הצעדים, כשהוא מלווה גם עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים, ומשקף להם את התהליך כמי שעבר אותו בגוף ראשון.  

אמיר אמסלם- שביל הדרך לחיים

זה לא פשוט לקום ולהחליט להקים מרכז גמילה- זה גם תהליך מטורף מבחינת פרוצדורה אז איך בעצם נולד הרעיון להקמת המרכז?

"לאחר שסיימתי 6 חודשים במרכז גמילה ועברתי טיפול אינטנסיבי של עוד שנה במרכז יום, מאוד רציתי לממש את הייעוד שלי ולעזור לאחרים – כי אני יודע טוב מכולם מה זה לחיות בזוועות ההתמכרות." משיב אמיר ונזכר "זה היה כמעט בין לילה, התגבש אצלי חלום, לפתוח מרכז גמילה. גם סידרתי לי בראש בדיוק מה יהיה שם ואיזה טיפול אעניק למטופלים שלי שם." אמיר מספר.

"כמובן שמימוש חלום כזה מצריך המון משאבים, בהם כלכליים – ואני זוכר שאמרתי לעצמי, שברגע שתהיה לי אפשרות, אני פשוט אפנה מהזמן ומהמרץ שלי, אתפנה מעיסוקים נוספים ואגשים את החלום. וזה קרה בשנה האחרונה.

מה היה צריך לקרות כדי שזה יקרה באמת?

החלק המאתגר ביותר היה למצוא את המיקום" מספר אמיר "סיירנו בהמון מקומות, חלק הרגישו נכון וחלק לא. גם במקומות שהרגישו מתאימים נתקלנו בקושי לקבל את הסכמת המשכיר לפתוח שם מרכז לגמילה. היו הרבה בעלי נכסים שלקחו צעד אחורה כשהבינו את המטרה שלנו בשכירות הזו בעצם." והוא מתאר בהבנה את המסקנה שקיבל "שעדיין יש סטיגמות מאוד חזקות בחברה, הרבה מאוד דעות קדומות לגבי מכורים, ולא משנה למה. אבל לבסוף מצאנו את הבית שלנו בבאר יעקב"

ואז הוא מתאר "התחילה כל הבירוקרטיה שמול משרד הבריאות והדרישות לפתיחת מרכז, הנושא הבירוקרטי התנהל מול משרד הבריאות, ע"פ הדרישות בכל הפרמטרים הנדרשים מבחינתם; חירום, כיבוי אש, תברואה, מערך טיפולי, מערך רפואי וכדומה. ההערכות לכך ארכה חצי שנה לערך. ורק לאחר שהשלמנו את כל הדרישות והוצאנו את כל האישורים, קיבלנו את הרישיון שלנו לפתיחת המרכז. ואז התחלנו בתהליכים של גיוס מדריכים למרכז, התוויית אופי המרכז, בניית לו"ז, גיוס רופאים ואנשי צוות. כל שלב כזה ארך המון זמן."

מרכז הגמילה שביל הדרך לחיים בבאר יעקב_ צילום ניב סמיטליין

עכשיו כשהמרכז קם מה אפשר לספר עליו? יש סיפורי הצלחה שאפשר לתת דוגמא לא עם פרטים מזהים?

"וואו. זה אושר גדול. חלום שהתגשם! בכל בוקר יש לי דמעות בעיניים כשאני רואה בית מלא במטופלים. בהחלט יש סיפורי הצלחה" הוא מתאר בהתרגשות

"ראשית מאוד מחמם את הלב לראות בוגרים ממחזורים קודמים שממשיכים להגיע למרכז לביקורים, מבחינתנו כל גמילה של אדם שעובר אצלנו – גם אם היא מפרכת וארוכה, כקצרה ומהירה – היא סיפור הצלחה מדהים.

אנשים יוצאים מ"שביל הדרך לחיים" עם כלים, תובנות ומודעות והם גם לומדים מאיתנו כיצד ליישם את השגרה החדשה גם בבית. "במציאות" של החיים עצמם. השינוי המטורף הזה שלהם פשוט מחיה משפחות מחדש. וזו השליחות שלי בעולם הזה."

שביל הדרך לחיים מרכז גמילה בבאר יעקבצילום- אלרן אביסרור

במרכז "שביל הדרך לחיים" נגמלים מסמים, אלכוהול, הימורים, תרופות, משככי כאבים ועוד. הוא ממוקם בעיר באר יעקב ומציע חוויית מגורים באווירה ביתית, בוילה רחבת ידיים שטובלת בירוק.

במרכז צוות מקצועי מיומן שכולל, בין היתר – רופא נרקולוג, אחות מוסמכת, עובדים סוציאליים קליניים, צוות סיעודי ומדריכים חברתיים שנוכחים במקום 24 שעות ביממה. במתחם יוכלו הנגמלים להשתמש במתקני כושר, במטבח מאובזר, בג'וקזי מחומם, בחדרים נקיים ובסלון מרווח. שגרת היום במתחם עשירה בעשייה אפקטיבית ובתכנים מגוונים, אפשרות לטיפולים פרטניים או קבוצתיים, ובחצר המרכז ישנה חוות סוסים המשמשים גם הם אלמנט טיפולי.

המרכז פועל באישור משרד הבריאות ועל פי כל התקנים הנדרשים.

ליצירת קשר עם מרכז הגמילה "שביל הדרך לחיים": 050-7969648 | [email protected]

4.5 2 votes
דירוג הכתבה

רקפת פרא

מומחית תוכן חיובי וצרכנות חברתית. מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק, הדיגיטל והתוכן. עוסקת בכתיבת חדשות טובות משנת 2018 דרך כתיבה במדור החדשות הטובות באתר Mako ועריכת האתר מאז ינואר 2019 וניהולו השוטף בהתנדבות. הקימה את קטגורית הצרכנות החברתית והראשונה לסקר אותה באופן זה. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה. מרצה באוניברסיטאות וארגונים בתחום התוכן החיובי, צרכנות חברתית וחדשות טובות וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית וצרכנות חיובית.
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x