אנחנו הישראלים ידועים בדוגריות שלנו. יש מי שיקרא לה ישירות, יש מי שיכנה אותה חוצפה ישראלית. לא פעם אומרים עלינו שאנחנו "לא רואים ממטר" – ממשיכים קדימה, אומרים את מה שחושבים ולא תמיד שמים לב למה שקורה סביבנו.
אבל יש מי שבאמת לא רואה ממטר.
בישראל שכיחות מחלת רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) – מחלת רשתית גנטית נדירה – גבוהה כמעט פי שניים מהממוצע העולמי. המחלה פוגעת בהדרגה בתאי הרשתית, מתחילה בדרך כלל בקושי לראות בחשיכה ובצמצום שדה הראייה, ובהמשך עלולה להוביל לאובדן ראייה משמעותי ואף לעיוורון. מלבד הפגיעה בראייה, היא משנה את שגרת החיים, את העצמאות, את היחסים עם הסביבה ואת ההתמודדות הנפשית של האדם ושל משפחתו.
אולי זו בדיוק הסיבה שהשם "לא רואות ממטר" משך מיד את תשומת ליבי.
לא מדובר בעוד הצגה על התמודדות עם מוגבלות, אלא במופע סטוריטלינג וספוקן וורד שבו עשר נשים, שכל אחת מהן מתמודדת עם RP בשלב אחר של חייה, בוחרות לעשות את הדבר שהכי קשה לעשות – לצאת מהצללים אל אור הזרקורים. הן לא מבקשות רחמים, אלא היכרות. לא חמלה, אלא הקשבה.
פוסט אחד שהפך למופע
המופע נולד בזכות אפרת אמיתי, ירושלמית, אם לארבעה, שמנהלת קריירה במקביל להתמודדות עם אובדן הראייה.
לפני כשנה היא החליטה להפסיק להסתיר את המחלה, וכתבה בפייסבוק פוסט אישי שהפך לנקודת המפנה.
אמיתי כתבה:
"בחלוף השנים אני מאבדת את ראייתי. ייתכן ואעבור לידכם ולא אומר שלום, כי אני פשוט לא רואה אתכם… כחלק מהבחירה בחיים ובעצמאות שהיא כה חשובה לי, אני מתחילה ללכת עם מקל."
ובהמשך הוסיפה:
"ולמה אני משתפת אתכם? כדי לעזור לכם לגשת לכך ולחסוך ממני את החוסר טאקט, תגובות חסרות רגישות וכן את ההתעלמות שהיא כואבת וקשה."
בעקבות אותו פוסט פנתה אמיתי אל שכנתה, צביה מרגליות – מחזאית, משוררת ואמנית ספוקן וורד – וביקשה לפתוח קבוצת כתיבה לנשים המתמודדות עם המחלה.
מרגליות הבינה מיד שיש כאן סיפור שחשוב להביא אל הציבור. שאלות כמו איך מסבירים לאנשים שלא באמת רואים אותם, איך המחלה משפיעה על זוגיות, על הורות ועל העבודה, הפכו לבסיס למופע שבו עשר נשים מספרות את סיפורן בקול, בהומור ובכנות.
אפרת יאמין "לא רואות ממטר" צילום עצמי
לא מחפשות רחמים
אחת המשתתפות היא אפרת יאמין, שאובחנה עם RP בגיל 26 וכיום היא בת 44. היא מספרת "גיליתי בגיל 26 את המחלה ברשתית, אשר נקראת RP. כיום אני בת 44."
לדבריה, המטרה של המופע גדולה הרבה יותר מהופעה אחת.
"כרגע מדובר במופע חד־פעמי, ונשמח למצוא גורם מממן שנמשיך להופיע. המטרה של המופע היא להעביר את חוויית ההתמודדות שלנו במגוון מרחבים – בהומור וביצירתיות."
על הבמה כל אחת מביאה את הסיפור האישי שלה. יש מי שכבר איבדה כמעט לחלוטין את הראייה, יש מי שנמצאת בתחילת הדרך, אבל כולן חולקות את אותה החלטה – להפסיק להסתתר ולהעלות למודעות מחלה שרבים כלל אינם מכירים.
צבייה מרגליות "לא רואות ממטר" צילום עצמי
לראות מעבר לעיניים
פסטיבל סדרתרבות 2026, שנערך ביוזמת הקרן לירושלים ובתמיכת קרן מנדל, נועד לחבר בין אנשים באמצעות תרבות.
נשיא הקרן לירושלים, אריק גרבלסקי, אומר:
"לקראת שנת ה־60 לאיחוד ירושלים, 'סדרתרבות' מדגישה את כוח התרבות לחבר בין אנשים, קהילות וסיפורים בעיר. בתקופה שבה החברה הישראלית מחפשת תקווה ושייכות, היצירה המקומית מאפשרת מפגש, הקשבה ודיאלוג."
בתמונה מימין לשמאל למעלה: אפרת אמיתי, ענת נווה, מרגלית טובי, סימוני זינגר, מיטב יפת, יעל בוכניק , מרים קופולוביץ, עליזה עזרן (לא כל 10 הנשים מופיעום בתמונה) צילום יחצ
אולי זו גם המתנה האמיתית שמעניק המופע הזה.
לא רק הצצה לעולמן של נשים שמאבדות את ראייתן, אלא הזדמנות עבור כולנו לבחון מחדש את הדרך שבה אנחנו רואים אנשים.
כי בפעם הבאה שמישהו יעבור לידנו ולא יחזיר שלום, אולי נעצור לרגע לפני שנשפוט.
אולי הוא פשוט… לא ראה אותנו.
"לא רואות ממטר" יום חמישי, 6 באוגוסט 2026 תיאטרון האינקובטור, ירושלים
המופע מתקיים במסגרת פסטיבל סדרתרבות 2026, הנמשך עד 10 בספטמבר וכולל כ־70 אירועי תרבות ברחבי העיר.
מומחית תוכן חיובי וצרכנות חברתית. מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק, הדיגיטל והתוכן. עוסקת בכתיבת חדשות טובות משנת 2018 דרך כתיבה במדור החדשות הטובות באתר Mako ועריכת האתר מאז ינואר 2019 וניהולו השוטף בהתנדבות. הקימה את קטגורית הצרכנות החברתית והראשונה לסקר אותה באופן זה. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה. מרצה באוניברסיטאות וארגונים בתחום התוכן החיובי, צרכנות חברתית וחדשות טובות וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית וצרכנות חיובית.
