הכח שבמוחהשראהטוב לדעתללא קטגוריהמודעות עצמיתשירהשיתופיםתוכן חיובי

ללמוד לרכב על אופניים

בגיל ארבע או חמש בערך, לומדים לרכב על אופניים.
בהתחלה עם גלגלי עזר ואז מורידים אחד ועוד אחד ובסוף מגיע הכיף הזה שאתה נוסע לבד על האופניים, השיער מתנפנף ברוח והחיים נראים לך יפים.
אתה מרגיש עצמאי כל כך.
 
יש אמת גדולה במקום הזה.
מרגע שלמדת לנסוע על אופניים אין דרך חזרה לאי הידיעה, אי אפשר לא לדעת לרכב על אופניים מרגע שלמדת.
 
והדבר הזה פוגש אותנו במקומות שונים בחיינו.
 
לפעמים נצטער על דברים שאנחנו יודעים, לפעמים נעדיף לא לדעת, אבל מרגע שידענו אי אפשר לחזור לאי הידיעה.
 
ישנם מצבים, סיטואציות שהיינו רוצים שיהיה לנו מחק קסמים שכזה שיכול למחוק מחשבות, ארועים, ידיעה כלשהיא , עולה המחשבה הזו של " אוף, הלוואי שלא הייתי יודע את זה…"
כי יש בתוכנו גם את המחשבה שמספרת לנו שלולא ידענו דברים, אזי הללו היו יכולים לקרות אחרת.
 
היכולת שנרצה לפתח בנו היא היכולת לשנות את זווית ההתבוננות על ההבנה הזו לשנות את הסיפור מסיפור של:
"הלוואי שלא הייתי יודע ומתחיל להניע את כל הדבר הזה "
לסיפור של:
"טוב שאני יודע ויכול להניע את הדבר לכדי הרפתקאה חדשה, התחלה, אפשרות ".
 
כי בינינו, גם אם נרצה לפעמים לחזור אחורה למקום שהיינו בו קודם לכן, למקום שלא יודע לפדל על האופניים, לעולם לא נוכל.
 
החיים מציבים את העובדה הזו ברור מול העיניים: 
ברגע שהתחילה תנועה, לא ניתן לחזור לתמימות שהיתה בנו לפני כן.
ויש במקום הזה המון פחד ויחד עם זאת יש בו גם המון תקווה.

אם נמצא בליבנו את היכולת לבטוח ולסמוך על הדרך, לקבל את האמת הטמונה במילים: "חכם השביל מן ההולך בו" אז נוכל לחזק בתוכנו את המקום הזה , את ההבנה הזו.
ויום אחד לבטח יגיע הרגע בו נודה על שידענו, נודה לחיים על כך שלא יכולנו לחזור חזרה.

 
//אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה.//
 
יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ
כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג מַתְחִיל לְהִתְדַּרְדֵּר בְּמוֹרְדוֹת.
אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה
מֵרֶגַע שֶׁלּוֹמְדִים לִנְסֹעַ עַל אוֹפַנַּיִם
אִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר שֶׁלֹּא לָדַעַת
מֵרֶגַע שֶׁהַתּוֹדָעָה נִפְתַּחַת
לַאֲמִיתּוּת הַקִּיּוּם
מֵרֶגַע שֶׁהַדָּבָר מִתְגַּלֶּה
נֶחֱשַׂף
הוֹפֵךְ לִידִיעָה
בְּתוֹךְ הַגּוּף
אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה
מֵרֶגַע שֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ
לֹא מְשַׁנֶּה מָה יֹאמַר הַפַּחַד
וְהַתּוֹדָעָה
וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּכֻוָּצוֹת
לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְוַתֵּר עַל כָּל הַשֶּׁפַע
וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ וְהַמִּשְׂחָק בַּחֲלוֹמוֹת
מֵרֶגַע שֶׁדְּבָרִים הֵחֵלּוּ לָנוּעַ
הָאֲדָמָה רָעֲדָה
הַסְּדָקִים נִבְקְעוּ
דָּבָר לֹא יוּכַל לָשׁוּב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה
מֵרֶגַע שֶׁהָאֵנֶרְגִּיָּה הִתְחִילָה תְּנוּעָתָהּ
לְעוֹלָם
לְעוֹלָם
לְעוֹלָם

לֹא נִתָּן לַחֲזֹר חֲזָרָה
  

5 1 vote
דירוג הכתבה
תגיות

שרון אוזן

שרון אוזן נשואה ואמא לארבעה . אוהבת לכתוב, לקרוא, ללמוד ולהתפתח. צועדת בשבילי החיים בסקרנות ותשומת לב מתוך רצון אמיתי להיות אדם טוב יותר בעולם הזה.
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
Close
Close