שומרת התנים של המרכז

לפני מספר שבועות דווח במקומון ר"ג , כי ילד שרכב על קורקינט ברמת גן, ננשך ע"י תן נגוע בכלבת. חדשות מדאיגות לכל הדעות. אלא שמסתבר כי הידיעה כלל לא נכונה וכי לא מדובר בתן וגם אין כלל חשש לכלבת.


הכתבה השגויה במקומון רמת גן – 28-1-19

עד כמה שזה לא נעים לצאת נגד קולגה שדיווח מתוך אמונה אמיתית על אירוע, ההגינות מחייבת והאמת הרבה יותר חשובה. במקרה הנ"ל אחרי עשרות רבות של שיתופים דואגים ברשת של הורים מודאגים וחשש גדול מהנושא הגיעו לידי נתונים הפוכים לגמרי שמוכיחים כי רובה של הידיעה אינו נכון והדאגה צריכה להיות מופנית למקום אחר לגמרי.

עירית דרוב, צלמת טבע מאזור פארק הירקון ופעילה סביבתית גם במסגרת קבוצה בשם "שומרים על פארק הירקון של כולנו" שראתה את הפרסום והבינה שמדובר בפייק ניוז. "כמי שמצלמת תנים ואוהבת אותם מאוד קשה לי לקרוא דברים לא נכונים וקשים שנאמרים עליהם". וכמו שהיא ישר ידעה שהידיעה אינה נכונה חשוב לה מאוד גם לידע את הקהל הרחב".

צילום עירית דרוב -תנים בפארק הירקון

"אני מתעדת את חייהם של התנים מזה מספר שנים ולמעשה התאהבתי בהם דרך המצלמה. גיליתי שזוהי חיה מדהימה ועדינה" מסבירה דרוב. "האפשרות שתן ינשוך מישהו רק לצורך תקיפה לא סבירה. הרבה יותר סביר שכלב ינשוך או יתקוף תנים מה שקורה לא פעם באזור הזה – אני חושבת שהתמונות שאני מצלמת מדברות בעד עצמן.  אנשים מפחדים מאוד מחיות בר והאמת היא שמדובר בחיות מקסימות שאנשים לא מכירים ובגלל זה מפחדים מהן סתם"

עירית ממש לא היחידה שסבורה שמדובר בפייק ניוז . גם אביהוא שרווד מייסד העמותה למען חיות הבר בישראל, שגם הוא כמותה ועוד רבים נוספים סבור שהסיכוי שמדובר בתן שנשך אפסי ובנוסף, הקשר בין התקיפה לכלבת עוד יותר לא נכון.

תגובת אביהוא שרווד

בתגובתו לשיחה סוערת שהתנהלה בפייסבוק סביב הידיעה מהמקומון נכתב "תן הוא חיית בר, מה שאומר שהוא נזהר (מפחד) מבני האדם. כשתן נושך אדם, יכולות להיות שלוש סיבות לכך. הראשונה- כשהתן נתפס ע"י אדם ודרך ההגנה היחידה שלו היא נשיכה. הסיבה השנייה היא- תן שגדל אצל בני אדם (תן שעבר הכתמה). במקרה הזה התן לא מפחד מבני האדם ועלול לנשוך, ממש כמו כלב. הסיבה השלישית היא- מחלת הכלבת. חשוב לציין שלא נמצאו בעליי חיים חולים בכלבת במרכז הארץ מעל עשר שנים. במקרה של מחלת הכלבת התן בהחלט עלול להיות תוקפני, כמובן שיש הרבה סימנים נוספים וגם היו תקיפות נוספות של אותו התן. כל הסיבות האלו לא מתאימות לאירוע או למקום ולכן אני חושב שמיהרו להאשים את התן ולא כלב, אולי בגלל טעות בזיהוי או רצון לתפוס כותרות (כן, זה קורה הרבה). לסיכום- אין סיבה לחשוש מתנים או מחיות בר בכלל, פשוט צריך ללמוד להכיר אותם ומהר מאוד תיראו שהם ממש לא מסוכנים".

" אני גרה כאן כל חיי ואני מודעת לכך שתושבים מתלוננים בעיקר על היללות שלהם, אבל מסוכנים הם לא. אנשים הולכים/יושבים לידם ללא פחד. לרוב התנים הם אלו שבורחים מבני האדם ולא להפך. אפשר לחיות אחד לצד השני בדו-קיום אם רק נכבד אחד את השני ונפסיק לצמצם את שטחי המחיה של בעלי חיים בכלל ושל תנים בפרט. אני למדתי להכיר אותם דרך העדשה והתאהבתי בהם תוך כדי. לפני שהכרתי אותם הקונוטציה שלי לגביהם הייתה: יללות ומחלות. ולשמחתי הבנתי שיש מאחוריהם חיים שלמים ויפים"

תן זהוב בפארק הירקון – צילום עירית דרוב

"אני תושבת רמת גן כל חיי" מספרת דרוב " אני גרה בסמוך לפארק הירקון ומבקרת בו בקביעות. אפשר לומר שזהו הבית השני שלי, מעין פינת גן עדן קטנה בלב העיר, מקום המפלט שלי. שקט, ירוק, מים, עצים, חיים שלמים בתוכו. או לפחות כך היה….                                                                                     

אני אוהבת צילום שנים רבות, עוד מתקופת הפילם. אוהבת טבע ורגעים חדשים. אוהבת לתעד את הרגעים האלה ולהיזכר בהם. אפשר לקרוא לזה נוסטלגיה, תרפיה, ריפוי הנפש, או סיבה לקום בבוקר בתקופות אפלות וקודרות. דבר אחד בטוח- זה תמיד מילא אותי. במהלך השנים האחרונות אני מקדישה את זמני הפנוי לצילום עולם החי בפארק והסביבה. אני מוצאת את עצמי מסתובבת שם שעות על גבי שעות על בסיס יומיומי, חווה חוויות מרגשות ונחשפת כל יום מחדש לעולם שלם ומופלא של כל בעלי החיים באשר הם, בין היתר, התנים הזהובים.

עירית דרוב עם הכלב אדי -צילום עזרא חדד

"צילום התנים התחיל במקרה, ולא, זאת לא הייתה אהבה ממבט ראשון". היא נזכרת " הכול התחיל מאימוץ הכלב שלי, אדי. המפגש הראשון שלי עם תנים היה לפני מספר שנים, באחד הטיולים שלי עם אדי מול נקבת תן שנהמה עליו. בזמנו לא הבנתי למה. בדיעבד הבנתי שהיו לה גורים באזור. והיא- כמו כל אמא שומרת- דאגה לקטנטנים שלה. מאז התחלתי לעקוב אחריהם, לצלם אותם על בסיס יומיומי, ללמוד על חייהם מקרוב, להבין ובעיקר להתרגש. עם הזמן מצאתי את עצמי מתאהבת בתנים. למדתי להבין אותם, לחוות איתם כל רגע החל מחיזור, הזדווגות, גורים, דאגה, שיתוף פעולה, משחק, הנאה, פחד, משחקי כוחות ודומיננטיות, אהבה. היו רגעים שנחקקו לי בזיכרון לעד, רגעים כמו: תן נרדם לידי, תן מציץ מבעד לשיחים עם מבט הכי מתוק בעולם, גורי תנים יוצאים מהמאורה שלהם ויונקים, רגעים של משחק ורגעים של אהבה.

תנים בתקופת החיזור-צילום עירית דרוב

"לצערי האידיליה שהורגלתי אליה הופרה לאחרונה ברעש של טרקטורים ובנייה מטעם הרשויות. חלו שינויים רבים ומרחיקי לכת, שכוללים בין היתר: בנייה מוגברת על חשבון אזורים פראיים, גיזומים, כיסוחים יומיומיים, כריתות עצים, ייבוש שטחי ביצה, הפקעת שטחים ציבוריים לטובת אירועים פרטיים, זיהומים חוזרים בירקון, הרס של בתי גידול. יש המתייחסים אל התנים כמין פולש, אבל הם קיימים עוד מתקופת התנ"ך והם חלק מהמארג האקולוגי, זאת בשל היותם מהמווסתים החשובים של אוכלוסיות מכרסמים וזוחלים למיניהם. וכך מצאתי את עצמי נלחמת עבורם במטרה לשמור עליהם ועל הטבע. הצילום הפך לא רק לתשוקה שאני לא יכולה להעביר יום אחד בלעדיה, אלא גם לשליחות חשובה. כי אנחנו, בני האדם, זה המין הפולש הכי מסוכן".

חשוב לציין שעירית ואביהוא אינם היחידים שסבורים כי מדובר בהבהלה מיותרת. מסתבר שיש לא מעט אנשים שכמותם, מכירים קצת יותר את הנתונים שפרסם משרד החקלאות, לגבי מצב הכלבת בישראל בהם נטען בבירור כי אין כלבת באזור המרכז כלל. אחד החששות הגדולים כנגד ידיעות לא נכונות כמו אלה מעבר להיותן לא נכונות ומטעות הוא הפאניקה הציבורית שהן יוצרות וההשפעה של הבהלה הזו על הרשויות שבסופו של דבר תביא לפגיעה בתנים- שלא עשו שום דבר רע.

כחלק מהרצון של עירית להיאבק בתופעה היא מנהלת קבוצת פייסבוק "שומרים על פארק הירקון של כולנו – להציל את הטבע שבעיר" שהוקמה בהשתתפותה ובה חברים מעל 1100 חברים פעילים . בחודשים האחרונים הפך הנושא למאבק ציבורי. עירית שמחה מאוד על ההתגייסות של פעילים נוספים ואומרת" המאבק הזה בחיתוליו, אבל הוא הולך וגדל בכל יום שעובר, וכולי תקווה שנצליח לתקן חלק מהנזקים. אחד מהמאבקים שלנו היה לתקן את הרושם הנוראי שיצרו הכתבות השגויות שהתפרסמו לגבי הנשיכה של התן והכלבת ולנסות להרגיע ולעדכן שזה לא תן ובכל מקרה אין חשש לכלבת. בחודשיים האחרונים אפילו לקחנו חלק בפעילות בכנסת בנושא.

בינתיים, מבהירה עירית שאפשר להתחיל בקטן- היא מציגה בימים אלו תערוכה של הצילומים שלה בקריית הממשלה בתל אביב בשם פארק הירקון – טבע עירוני הולך ונעלם – ובה מוצגים צילומים של התנים האהובים וגם של בעלי חיים נוספים החיים בפארק. התערוכה מעבירה לדברי עירית את המסר החשוב ש"בלי הטבע אין לנו קיום, הוא זה שמאפשר את החיים, ההמשכיות, הבריאות והיציבות. אם רק יכולנו ללמוד לכבד אותו העולם שלנו היה נראה אחרת. אולי יום אחד נצליח. כל מה שצריך זה להציץ מבעד לחלון ולהבין שקיים שם עולם מדהים וקסום, גם בלב העיר. אם רק נלמד להתבונן, אבל באמת להתבונן… "

תגיות

לתמיכה בפעילות האתר

₪5,902 גויסו מתוך ₪50,000

–אנא השאירו מספר טלפון באזור "תגובה" על מנת שנוכל לחזור אליכם לתמיכה לא מקוונת–

בחירת שיטת תשלום
פרטים אישיים

סה"כ תרומה: ₪5.00

רקפת פרא

מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק,הדיגיטל והתוכן. וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית. במהלך 2018 כתבה באופן שוטף חדשות טובות במדור באתר Mako. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה.

Leave a Reply

avatar
  Subscribe  
Notify of

כתבות קשורות

Close
WhatsApp chat