אנשיםהשראהחדשות טובותטוב לדעתיוזמות חיוביותללא קטגוריהפרגוניםתוכן חיובי

סיפורי מסע מעוררים השראה

לדבר בלי מילים- המסע של מוריה

לכל אדם יש סיפור שמבקש להישמע.

כל אדם הולך דרך, ולפעמים מתוך הסיפור שלו צומחות תובנות, השראה ולמידה שאותה ניתן לקחת גם לעולם שלנו.

סיפור המסע מוביל אותנו לעיתים לעשיה ייחודית בעולם, כזו שמעוררת השראה, כזו שלא רואים כל יום, כזו קצת יוצאת דופן  ושלעיתים נובעת מתוך צורך עמוק, רצון או חלום ילדות שלא קיבל מענה.

יצאתי לפגוש אנשים שהעשייה שלהם בעולם אחרת, מעניינת, שונה, ולראות מה היה שם במסע חייהם שהוביל אותם לבחירות, לעשיה, לדרך שבחרו ללכת בה.

🌹🌹🌹

מוריה בן דרור, בת 52 ממושב אמירים,  היא מורה, לא סתם מורה, מוריה מלמדת תקשורת עם בעלי חיים.

ששאלתי אותה מה היה החלום שלה כשהייתה ילדה, היא ענתה שהיא לא זוכרת שהיה לה חלום, הדבר היחיד שהיא זוכרת מגיל ממש מוקדם זה הרצון שלה שיבינו אותה בלי מילים.

וכך בדיוק מתקיימת תקשורת עם בעלי חיים-  הבנה שאין בה מילים.

מוריה בן דרור (צילום: מקס קובלסקי)

אני פוגשת את מוריה בבית קפה, עיניים ירוקות וחיוך זורח, דיי מהר היא חולצת סנדלים ונשארת יחפה.

"אפילו בצבא", היא מספרת "היה לי הסכם עם הרס"ר שאני מסתובבת יחפה בבסיס, אני חייבת להיות יחפה".

אז איזו ילדה היית? מה הזיכרונות המוקדמים שלך ואיפה פגשת את הצורך הזה שיבינו אותך מבלי לדבר?

"הייתי ילדה שקטה", אומרת מוריה, "אפשר לומר חולמנית, גרתי בקיבוץ ,הייתה לי משפחה גדולה אבל בעצם גדלתי בבית ילדים כמו שהיה נהוג אז בקיבוצים. והאמת שהיה לי טוב ככה, היה לי חופש.

לא היו לי את הקולות של ההורים ברקע ויכולתי פשוט להיות בעולם משלי, לבהות, להתבונן, להיות בתוך מה שאני עושה בלי רעשים.

אני לא ממש יודעת איך להסביר את זה אבל הייתי בחיבור עמוק לחיים ולמה שקורה והיה לי כיף בשקט של עצמי.

מבחינת העולם הייתי ילדה מאוד טובה ונוחה, אחת כזו שלא מבקשת או צריכה דברים.

בנוסף היום אני יודעת להגיד שעד גיל שש הייתה לי גם יכולת להרגיש מה חושב ומרגיש מי שמולי. סוג של טלפתיה".

איך את יודעת שזה היה עד גיל שש?

"אני יודעת מתי היכולת הזו הלכה לאיבוד", מחייכת מוריה, "אז אני יודעת להגיד עד מתי היא הייתה קיימת".

ומתי ולמה היכולת הזו אבדה  לך ?

"בגיל 6 חוויתי סיטואציה בקיבוץ שראיתי מישהו שעבר מולי ויכולתי לקלוט את המחשבות שלו ואת מה שמתחולל בתוכו, וסיפרתי את זה לאדם שקרוב אלי ובתגובה קיבלתי מסר מאוד ברור שאסור לי לדבר על מה שקלטתי ואסור שמישהו ידע שאני יודעת את זה.

באותו רגע", ממשיכה מוריה, "נחסמתי. באותו רגע הבנתי שלא כולם כמוני, ולא כולם רואים ומרגישים את העולם כמוני, אני שונה ועדיף שאף אחד ידע".

וואו, ואיך הדבר הזה השפיע על חייך ?

"אם עד אותה נקודה הייתי מרגישה שהכול פתוח בפני ומידע עובר דרכי בחופשיות, כמו שרוח עוברת דרך עלי העצים, מאותה נקודה הרגשתי שסגרתי את עצמי ליכולת של מידע לעבור דרכי בחופשיות וזה פשוט התחיל להיתקע בגוף ושם התפתחה גם הפרעת קשב וריכוז שהתבטאה בקושי להתרכז בכיתה, קושי עם רעשים של הסביבה, אפילו במסעדה קושי לשבת עם הרבה אנשים".

ואיך ממשיך מסע חייך מהנקודה הזו?

"אז אומנם כילדה הייתי מאוד שקטה ומופנמת, אבל בגיל ההתבגרות הכול השתנה, היה לי קשה עם מסגרת והצורך בחופש היה גדול, עד היום אני מתקשה עם מסגרות " היא מחייכת.

ואחרי הצבא, לאן מובילה אותך הדרך?

"אחרי הצבא", אומרת מוריה, "היה לי עסק לאהילים למנורות, אהילים עשויים ממשי שהייתי מציירת עליהם, גם זה היה משהו שהיה חדש לתקופה ההיא אבל הצלחתי ליצור עסק מצליח למשך שבע שנים ואז החלטתי שזהו, מיציתי, הגיע הזמן לעבור הלאה.

בכלל אצלי" , מחייכת מוריה, "כל כמה שנים יש תהליך השלה, אני ממצה , מאבדת עניין, אני קוראת לזה זמן "להשיל את הגרב" לעבור הלאה.

אז אחרי העסק הזה פתחתי עסק לארוחות בוקר ואחר כך בית קפה שגם מהם נפרדתי אחרי כמה שנים והלכתי להתנסות בלהיות שכירה במפעל, עם כל הצורך שלי בחופש ולא להיות במסגרות רציתי לנסות גם את זה לכמה שנים".

תקשורת עם בעלי חיים (צילום: מקס קובלסקי)

אז מתי בעצם ואיך נולד הרצון ליצור תקשורת עם בעלי חיים ?

"תקשורת עם בעלי חיים היא שליחות עבורי שהתחלתי לעסוק בה לפני חמש שנים", מספרת מוריה, "כל המסע הזה בעצם התחיל כאשר הילדים שלי ראו סרטון בבית ספר על אנה בריטנבך שמתקשרת עם בעלי חיים. כמה שנים אחר כך הבן שלי ,רגע לפני הצבא, נסע להתנדב עם בעלי חיים בדרום אפריקה ועשה סדנה לתקשורת עם בעלי חיים, הוא התקשר וסיפר לנו על זה וכשנסענו לבקר אותו ,אני ושני הילדים שלי, עשינו ביחד את הסדנה"

ואיך הייתה עבורך החוויה הזו ?.

"הרגשתי שקיבלתי את עצמי בחזרה, התחברתי לנתיב שהיה חסום מגיל שש", אומרת מוריה.

"למדנו בסדנה לעשות תקשורת בלי מילים, לקבל ולהעביר מידע לבעלי חיים בצורה טלפתית.

עבורי זו הייתה אנחת רווחה, כמו לחזור הביתה, לחזור לעצמי, לסגור מעגל".

ושם בעצם נולדה בך התשוקה לגעת יותר לעומק בתקשורת עם בעלי חיים ?

"כן", אומרת מוריה, " מאוד התחברתי ומאוד אהבתי את העשייה הזו ושחזרנו לארץ לקחתי שנה חופש בלי הרבה תוכניות קדימה, המשכתי ללמוד את הנושא וגם נסעתי לחו"ל להעמיק בזה עוד ואז אחרי שנה התעוררתי יום אחד וראיתי בעיני רוחי, פשוט ראיתי איך זה הולך להראות והרי כבר הקמתי עסקים קודם, אז וידעתי איך עושים את זה. ראיתי ממש איך אני הולכת להנכיח את זה , להוריד לקרקע ולהביא את זה לארץ.

הבנתי שזה התיק שאני שמה על הגב עכשיו, זה המסע שאליו אני יוצאת.

וזה מאוד הפחיד אותי.

זו הייתה פעם ראשונה בחיים שמשהו הפחיד אותי ."

למה זה הפחיד אותך ?

"קודם כל", אומרת מוריה, "זה לא פשוט להביא דבר כזה לארץ, משהו שלא היה קודם, ובשונה מהעסקים הקודמים שלי פה זה עסק אחר.

פה במובן מסוים  זה להסכים לשים על עצמך את כובע המשוגעים ולהגיד לכולם לבוא.

זה הלחיץ והביך אותי.

אבל יחד עם הלחץ והפחד זה לא מנע או עצר אותי, כי השדים בסופו של יום הם רק בפנים".

אז מה בעצם תקשורת עם בעלי חיים מאפשרת ?

"תקשורת עם בעלי חיים", מסבירה מוריה, היא כמה דברים:

  • היא היכולת שלנו להבין את בעלי החיים ושהם יבינו אותנו
  • היא היכולת לעזור, לפתור בעיות, קונפליקטים ומצבים מורכבים
  • והיא כמובן האפשרות להיות בחיבור, והחיבור הזה הוא משהו שקשה להסביר במילים…

הכוונה ב-"להבין את בעלי החיים" היא למעשה האפשרות להבין את ה"למה" שלהם.

נניח שכלב נובח כל הזמן, אנחנו לא יודעים למה, ברגע שעושים עם הכלב תקשורת ויודעים למה, אפשר לדעת אם אפשר לפתור את הבעיה דרך תקשורת עם בעל החיים- ממש להסביר לו, לבקש ממנו, לקיים דיאלוג ,או שצריך משהו נוסף.

במשהו הנוסף יש מלא נתיבים: אימון, תזונה, ריפוי.

תקשורת היא כלי אבחוני מצד אחד ואז היא יכולה להיות הפתרון או שאחרי תקשורת נפנה הלאה למאלף או טיפול בריאותי."

כל אחד יכול לתקשר עם בעלי חיים?

"כל אחד", עונה מוריה בהחלטיות, "צריך פשוט להתאמן". 

זה כמו לשאול – כל אחד יכול לנגן פסנתר?

והתשובה היא כן. כל אחד יכול.

ומה צריך בשביל זה ?

ללמוד, להתאמן ולתרגל.

כולם יהיו נגנים מעולים? " ממשיכה מוריה לשאול, "לא. כי כדי להיות נגן מעולה צריך להשקיע זמן ולתרגל , וכן, צריך גם כשרון אבל להצליח לנגן כל אחד יכול.

זה בדיוק אותו דבר בתקשורת עם בעלי חיים, לא צריך משהו מיוחד ויכולת צריך פשוט ללמוד ולתרגל.

בסופו של דבר", מסכמת מוריה, "אם אתה מסכים לצאת מהסיפור של עצמך, להתחבר ולדעת שאתה חלק מהיקום אז אתה יכול באמת לשמוע את כל היקום מדבר אליך וזה לא משנה אם זה כלב או הר או עץ, אתה פשוט מסכים לראות בהם ובך חלק מהבריאה, אתה מסכים להקשיב".

🌹🌹🌹

הסיפור של מוריה מדבר על היכולת להקשיב בלי מילים גם לבעלי חיים ויחד עם זאת גם לקריאה הפנימית .

ההסכמה להתעלות מעבר לפחדים של מה יגידו או יחשבו, להתחבר לקריאת הלב ולהגיע הביתה מעוררת השראה.

האם תוכלו לקחת מזה לעולמכם, האם תוכלו לבחור ללכת עם בחירת הלב גם כאשר היא אינה שגרתית ?

מוזמנים להרהר בשאלה ואיפה היא פוגשת אתכם ומוזמנים להכיר את מוריה ואת התקשורת עם בעלי החיים באתר –  https://safa-ahat.com/

4.1 14 votes
דירוג הכתבה

שרון אוזן

שרון אוזן נשואה ואמא לארבעה . אוהבת לכתוב, לקרוא, ללמוד ולהתפתח. צועדת בשבילי החיים בסקרנות ותשומת לב מתוך רצון אמיתי להיות אדם טוב יותר בעולם הזה.
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x