הכח שבמוחחדשות טובות

אמנות העידוד

אחד מהאבסורדים הגדולים בתקופה המאתגרת שבה כולנו מצויים הוא -שדווקא בתקופה בה נדרשים אנשים לתעצומות נפש הכי גדולות, העצימות המנטלית שלהם הכי נמוכה. "ומה שעוד חמור" מסביר ירון ריבלין -מוסמך בפסיכולוגיה מחקרית וחקר המוח הרגש והקוגניציה" הוא שמצב רוח לא טוב משפיע לא רק על ירידה במוטיבציה – "הדלק" של מנגנון הכוח המנטלי, אלא גם על מנגנונים קוגניטיביים כמו מחשבה מתפרסת, יצירתיות, מיקוד, מנגנונים שנדרשים לתהליכי חישוב מהלכים ופתיחת ערוצים חדשים ומדויקים וכמובן גם על מערכת החיסון החשובה כל כך."

רון ריבלין מוסמך .M.A בפסיכולוגיה מחקרית, הרגש והקוגניציה ובעל תואר B.Sc  במתמטיקה ומדעי המחשב. יועץ בשיטת המודעות האפקטיבית  EFA להעצמה מנטלית ושיפור הישגים. מרצה וכותב הספרים "המבנה ואופן הפעולה של מנגנון הכוח המנטלי" ואת הספר "אומנות העידוד"- מתמקד בתקופה האחרונה רבות בהפצת הספר שכתב בגרסא דיגיטלית חינמית כדי להשפיע על מצב הרוח האנושי ולאפשר לכמה שיותר ישראליים לתרגל את האומנות החשובה של עידוד.

אומנות העידוד – גם בגרסא דיגיטלית חינמית בלינק

את הספר פותח ירון בפסקה הבאה: "האדם זכה במתנה נפלאה – היכולת להעניק תקווה ואמונה. מילה אחת במקום ובזמן – מעלה מתחתית לפסגת העולם"

הספר אומנות העידוד פורש בפני הקוראים את כללי העידוד העצמי ועידוד אחרים במצבים שונים.  כללים שהכרתם ויישומם מעצימה את כוחות הנפש, האופטימיות והתקווה הנדרשים להתמודדות עם משברים ותקופות קשות, לצד חיזוק הנפש  באמונה,  אומץ,  ומוטיבציה הנדרשים לצורך השגת יעדים, פריצות דרך  והגשמה עצמית.

"כוחו של העידוד הוא עצום!"הוא מדגיש "עידוד מזין את הנפש מעצים את התקווה והאמונה הנדרשים להתמודדות עם קשיים ומשברים ומחזק את התעוזה הנחישות וההתמדה הנדרשים לצורך השגת יעדים והגשמה עצמית."

למה חשוב במיוחד עכשיו עידוד?

מזה בכלל עידוד?

"לתפיסתי, עידוד הוא כל דרך שגוררת השפעה חיובית על הנפש. דרך המסלול המחשבתי ודרך מסלולים ישירים אל הרגש. מתוך כך הספר "אומנות העידוד" מציג ערוצים שונים, כלים ושיטות שונות לצורך עידוד או כפי נאמר השפעה חיובית על הנפש."

עוד מסביר לי ריבלין כי "ההבנה המקובלת של המונח עידוד היא השפעה חיובית של אדם אחד או קבוצה על אדם אחר או קבוצה באמצעות דיבור. אבל צריך להבין שעידוד אינו מושג רק באמצעות דיבור. "השפעה חיובית" יכולה להגיע באמצעות שני מסלולים בסיסיים: המסלול הקוגניטיבי – מסלול שמכוון לחלק החושב והמבין של האדם. במסלול זה המטרה של העידוד להשפיע לטובה על תפיסת העצמי של האדם ותפיסת העולם שלו. והחלק המרכזי בו הוא הדיבור, אבל במסלול זה לא רק הדיבור עובד, אלא אפשר גם להשפיע חיובית באמצעות תמונות או סרטים שמכילים מסרים חיוביים ותובנות חיוביות ומעצימות למשל "כישלון הוא חלק מהדרך" ואחרים.

המסלול השני הוא המסלול הפסיכופיסקאלי – השפעות חיוביות שאינן עוברות דרך מסלולים מחשבתיים אלא פועלות ישירות על הרגש. הכוונה לגירויי המערכת החושית על ידי גירויים חיצוניים שאינם דורשים פרשנות. למשל  אור בהיר, מרחבים, סביבת אנשים, וכמובן מוסיקה. מנגינה שמחה משפיעה דרך ערוץ שאינו מחשבתי. אין צורך להבין פרוש מילים או לבחון את הרעיון. זה מסלול פסיכופיסיקאלי בו משפיע במיוחד הפקטור של הקצב. אבל אם תוסיפי למנגינה גם מילים עם מסר מעצים או תובנה מחזקת, אזי זה יהפוך ממנגינה לשיר ואז יהיה שילוב של המסלול הקוגניטיבי יחד עם המסלול הרגשי.

ירון ריבלין

כל אחד יכול לעודד?

"בוודאי!" הוא משיב מיד. "כמובן אם המעודד עושה זאת מתוך כוונה אמיתית במיוחד במסלול הדיבורי. שני פקטורים יקבעו את אפקטיביות העידוד: 1.מידת הרגישות וההבנה של המעודד שתוביל לשימוש במילים הנכונות 2. מידת ההערכה של המתעודד כלפי המעודד באופן כללי והרלוונטיות לצורך הנקודתי. יכולים שני אנשים לעודד אדם שלישי באותם מילים אך התוקף שלהם יהיה שונה לחלוטין אם ישמעו מהראשון ולא מהשני…

אבל הכי חשוב שזה WIN WIN כי יש דבר מופלא בעידוד וכך אני כותב בספרי: "עידוד זו עשייה המזכה את המעודד עצמו במתנה – תחושת סיפוק הבאת תועלת וערך עצמי מעצימה!"- לא רק מקבל העידוד זוכה בחיזוק ותמיכה. נותן העידוד –"המעודד", זוכה גם הוא במתנה נפלאה!

הוא זוכה בסיפוק אדיר ! אחד המרכיבים החשובים במציאת השלמות והאושר האישי הוא עשיה למען הזולת. ומה פשוט, זול ומיידי יותר מהענקת עידוד לאחרים. עידוד זו עשיה המזכה את המעודד בתחושת סיפוק עצומה הנובעת מהידיעה- אני עוזר, אני מועיל, אני שווה !

אבל, חשוב להבין שאפקטיביות העידוד גדלה ככל שרגישות המעודד לצרכי המתעודד ותכונות האישיות שלו יותר גדולה. לפעמים גם אנשים עם רצון טוב "באים לברך ויוצאים מקללים". רוצים לעודד וגורמים את ההפך."

תסביר…

"כדי לעוד בצורה יעילה חשוב להבין את ההבדלים באופן העידוד במקרים שונים. צריך קודם להבין את המצבים בהם אדם זקוק לעידוד. למצבים הללו יותאמו הרעיונות שננסה להעביר למתעודד, המילים, מסר או שאלה, קצב הדיבור, עוצמת הדיבור וטון הדיבור – תקיף רגוע מפייס וכדומה."

ומה עכשיו, עם הקורונה? מה צריכים לעשות?

"אני מחלק את המצבים בהם אדם זקוק לעידוד לשלושה: מצבים בהם אדם זקוק לעידוד לתמיכה, מצבים בהם אדם נזקק לעידוד לדחיפה ומצבים של כישלון בהם נדרש עידוד לאחר כישלון. המצב הנוכחי שנוצר כתוצאה ממשבר הקורונה אינו מצב של כשלון אישי של אדם, ואבל הוא מצב הדורש שילוב של עידוד לתמיכה לצד עידוד לדחיפה.

מצבי תמיכה הם מצבים בהם מופר האיזון הנפשי של האדם, הופר ההומאוסטזיס הפסיכולוגי כדברי פרוייד. משברים ואובדן. תקופות של מצוקה, חשש, בדידות, חוסר וודאות – בדיוק קורונה!. אפשר לדמות זאת לשק חול כבד שהוטל על האדם, ואנו עוזרים לו לשאת את השק עד אשר החול יתפזר. עידוד לתמיכה מתבסס בעיקר על חיזוק האמונה ביכולת ההתאוששות, העצמת התקווה שהדברים ישתפרו ומתן תחושה לאדם שאינו לבד. ובימים אלה אנשים נמצאים בעיצומו של משבר ולכן נדרש עידוד לתמיכה הוא חיוני.

מצבי דחיפה הם מצבים בהם מתמודד האדם עם אתגרים, יצירת שינויים, פריצות דרך והשגת יעדים. במצבי דחיפה נדרש לחזק את אמונת האדם בהצלחה האפשרית, במסוגלות העצמית שלו ובכוחו המנטלי או הפיסי בהתאם לנדרש. ברור שבימים אלה לצד עידוד לתמיכה, כאשר אנשים רבים נדרשים לחישוב מהלכים מחודש,  יש לעודד אותם ולסייע רגשית להתמודד עם הנעה של תהליכים חדשים, יצירתיות ומוטיבציה ליצירה של מסלולים חלופיים.

הקבוצה השלישית מתייחסת למצבי כישלון. נכון שזה לא בדיוק רלוונטי למשבר הקורונה כי היא לא כאן בשל מעשים או מחדלים אישיים  אבל חשוב לדעת שבמצבי כישלון, עידוד באמצעות דיבור הוא החשוב ביותר. במצבי כישלון  אנו פונים אל החלק החושב של האדם. אחרי כישלון מטרת המעודד היא שימור הבטחון העצמי, הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות של האדם, הפחתת תחושות אשמה או בושה. מצב של כישלון הוא מצב קריטי שמחבל בנפש. במצב כזה עידוד נכון חיוני לנפש כמו טיפול החיוני לגוף לאחר שעבר חבלה או פציעה אשר ללא טיפול נכון עשויות להחמיר!

מתוך חלוקה זו למצבים בהם נדרש עידוד ניתן להבין בברור שהצרכים שונים ובהתאם סוג ותוכן העידוד. חשוב שכל מי שמעודד, ישים את הקווים המנחים הללו לנגד עיניו. בהתחלה זה קצה קשה לנסות לבחון את המצב בצורה מאורגנת כזו אבל אחרי שמתרגלים זאת זה הופך למשהו כמעט אוטומטי והעידוד הרבה יותר אפקטיבי."

נראה שעידוד הוא לא הדבר הפשוט והברור שמרבית האנשים חושבים.

"עידוד הוא ממש אומנות שיש להבין ולתרגל אותה. אכן הוא נתפס בקרב מרבית האנשים כדבר מובן מאליו. גם גידול ילדים נחשב כטבעי ביותר ותראי עד כמה בשנים האחרונות מבינים עד כמה הוא דורש הבנה ולמידה. הבנת המנגנונים והמצבים בהם עידוד נדרש ומסייע, לצד הכרת שיטות וכללים לעידוד מעצימה את יכולת המעודד להשפיע על האחר. אני משווה את העידוד לתזונה. עידוד מזין את הנפש! כך גם אני כותב בתחילת הספר:

בדיוק כמו מזון לגוף, תקווה ואמונה דרושים לנפש !וכפי שתזונה היא תורה בפני עצמה עידוד הוא אומנות לשמה !

אין ספק שכל אחד יכול לעודד, אבל מי שמבין את המנגנונים, את השיטות ואת הכללים יהיו אמן בעידוד.

הבנתי את החלוקה למצבים, אבל מה הכוונה שלך בעידוד שונה?

"אני אשתמש באנלוגיה של המזון. הרבה רעיונות בספר נובעים מהדמיון בין עידוד הנפש לבין הזנת הגוף. נכון שמדובר על שני מנגנונים שונים – הגוף והנפש, אבל בשניהם נדרשת "הזנה". מזון לגוף ועידוד לנפש. ובדיוק כמו שבמצבים שונים הגוף זקוק לסוגי מזון שונים, למשל לפני יציאה לריצה ארוכה נדרש מזון שונה מאשר מזון שנדרש לפני אימון הרמת משקולות, כך גם עידוד שמזין את הנפש תלוי בתרחיש או באתגר העומד לפני האדם – כמובן מנטלית. ויותר מכך כמו שמתאמים דיאטה אישית לכל אדם, כזו המתאימה בדיוק לחילוף החומרים שלו, כך יש פקטורים אישיים – תכונות אישיות ספציפיות (אני קורה לזה מטבוליזם מנטלי) שיש לקחת בחשבון כשאנו מעודדים. תכונות אישיות ונטיות פרשנות שנדרש להתאים להם את המילים והדיבור כדי ליצר אפקטיביות וחלילה לא לגרום נזק ודמורליזציה.

בדיוק אותם תהליכים ושיקולים שנעשים לפני מתן פתרון לחולי או חסך גופני, צריכים להתבצע כדי להעניק עידוד יעיל אשר יחזק את הנפש וישיב אותה לאיזון: שלב ראשון אבחון, ובהתאם קביעת סוג ואופן העידוד:

4 קווים צריכים להנחות את המעודד וחשוב שכל מי שמעודד יחשוב עליהם

  1. מה
  2. מדוע
  3. תוכן
  4. ואופן

מה חש המתמודד. תבוסה, עצב, אבדן, חוסר תקווה, חוסר מוטיבציה…

מדוע הוא חש כך. מול איזה קושי, משבר או אתגר מתמודד אותו אדם: פרידה, שכול, הפסד כספי, חולי, בדידות, קושי כלכלי וכדומה

התוכן הנדרש לשיפור וייעול ההתמודדות – תקווה, אמונה עצמית, אופטימיות, בטחון, נחישות, תעוזה, התמדה, אוזן קשבת. אלא יקבעו את תוכן העידוד

אופן העידוד עידוד נמרץ, מתון, רגוע, שקט, בקול רם או בצעקות, לצד רגישות למינון ולמשך זמן העידוד – רציף, הפוגות, לסירוגין. עידוד יתר מעצבן ומרגיז, עידוד קצר מהנדרש לא מביא לתוצאות הדרושות. כמובן שאופן העידוד תלוי באופי של האדם ועליו להתחשב בתגובתיות במהלך העידוד."

בתמצית הספר אתה מתייחס לעידוד אחרים ועידוד עצמי. מה ההבדל?

"כשאדם מבין את מהות העידוד, את המצבים, את הכלים ואת הכללים, יש המון אמצעים בהם אדם יכול לעודד את עצמו. נכון שמבחינה פסיכולוגית עידוד בדיבור מצד אדם אחר יש לו השפעה שונה מזו שאומר לעצמי את אותם המילים, גם בעידוד לתמיכה ובמיוחד בעידוד לדחיפה כי מרכיב מהותי בעידוד באמצעות דיבור הוא קבל אישור מאדם אחר לגבי המצב שלי או המעשים שלי. אבל יש גם כוח ל"דיבור עצמי". דיבור עצמי כשמבינים איך עושים זאת, הוא כלי בלתי רגיל לעידוד עצמי באמצעות מילים ורעיונות.

בנוסף יש שיטות רבות לעידוד עצמי בכל המצבים באמצעות השפעות פסיכופיסיקאליות כפי שציינתי בהתחלה. אחד השיטות המדהימות לעידוד עצמי הוא מה שאני מכנה "שיר הכוח שלי". כל אחד בוודאי מכיר לפחות שיר אחד ששמיעתו גורמת לו תחושות טובות, שמחה, הגברת מוטיבציה, אופטימיות ותקווה. מוסיקה נקשרת לאזורים רגשיים וזיכרונות רגשיים. כל אחד יכול לזהות כזה שיר ולחזק את השפעתו באמצעות שמיעתו אחרי הצלחות ותרחישים חיוביים. באופן זה יקושר שיר זה במוח למנגנונים שמתופעלים בתחושות טובות. ואז, כשאנו ברגע קשה, נקשיב לשיר אשר בשל ההתניה החיובית ישפיע על מנגנונים מוחיים שבאופן אוטומטי יקלו על התחושות הרעות. כמובן לא לשכוח לחזק את השיר כל הזמן."

ומה לגבי עידוד ילדים?

"נכון, העידוד הוא כוח בידי ההורה ליצור ילד בעל חוסן ואיתנות נפשית. ילד בעל בטחון עצמי ודימוי עצמי גבוהים חוקר, יוזם ומאושר לעומת ילד חששן, ביישן וחסר יוזמה ותעוזה. כמו שתזונת גוף נכונה קריטית בתקופת הילדות, כך הזנת הנפש של הילד קריטית לבניית חוסן נפשי.

כאן המקום לציין את המטרה השנייה בעידוד. מעבר לחיזוק בזמנים של מצוקה וסיוע להשבת ההומאוסטזיס הנפשי, עידוד משפיע על איתנות הנפש מעבר לרגע הספציפי בו אנו מסייעים. במיוחד לאחר כישלון שהוא מצב "נפיץ". מתוך כך יש חשיבות עצומה לחיזוק וחיסון הנפש, הדימוי העצמי והאיתנות המנטלית בגיל הילדות. אני מכנה זאת "עידוד לאיתנות וחוסן מנטלי". עידוד לאיתנות משמעותו הענקת שבחים, מחמאות וחיזוקים לא רק בזמנים קשים אלא באופן קבוע ! במיוחד עם ילדים, הרבו במגע פיזי – הענקת חיבוקים, נשיקות וטפיחות חיבה. השפעת מגע פיסי על ההתפתחות הרגשית של הילד היא קריטית. לא רק בגיל הינקות אלא גם בגיל הילדות וההתבגרות ! טפיחה על הכתף, לחיצת יד או חיבוק חשובים לנער או נערה לא פחות מילדים ופעוטות. אחד הכללים החשובים בעידוד לאיתנות ולא רק בקרב ילדים, הוא מינוף הצלחות.

הצלחה יש למנף בצורה מקסימלית לצורך הקניית איתנות וחוסן מנטליים. הצלחה הממונפת כראוי כמוה כזריקת ברזל לגוף. הצלחה צריכה להיכתב על הלוח הפנימי של הילד או הבוגר, לחיזוק הביטחון, הדימוי העצמי ותחושת "המסוגלות העצמית" וכדי שתשמש "קונטרה" לכישלון כלשהו. מבוגרים וגם ילדים נוטים לשכוח הצלחות ולהמעיט בערכן. וזה פספוס אדיר כי הצלחה יש למנף."

מדהים עד כמה שהמושג שנראה לכאורה פשוט ובסיסי, הוא מורכב ומשוכלל.

"נכון. ויש דבר מופלא בעידוד וכך אני כותב בספרי:

עידוד זו עשייה המזכה את המעודד עצמו במתנה – תחושת סיפוק הבאת תועלת וערך עצמי מעצימה ! לא רק מקבל העידוד זוכה בחיזוק ותמיכה. נותן העידוד –"המעודד", זוכה גם הוא במתנה נפלאה! הוא זוכה בסיפוק אדיר !

אחד המרכיבים החשובים במציאת השלמות והאושר האישי הוא עשיה למען הזולת. ומה פשוט, זול ומיידי יותר מהענקת עידוד לאחרים. עידוד זו עשיה המזכה את המעודד בתחושת סיפוק עצומה הנובעת מהידיעה- אני עוזר, אני מועיל, אני שווה!

לסיכום איזה טיפים אתה נותן לעידוד יעיל ובמיוחד בתקופת הקורונה?

  1. יש לפעול לפי 4 הקווים המנחים כפי שתיארתי קודם : מדוע(סיבה-מצב)  מה(הוא\היא מרגישים)  תוכן(כדי לאזן את התחושות הבלתי נעימות)  ואופן(בהתאם למצב ולאופי) . נסו להבין מה חש האדם ומדוע. מתוך כך נסו לסווג את הסיטואציה לאחד מהמצבים הבסיסיים מה שיוביל אל התוכן הנדרש ואז יחד עם התייחסות לתכונות האופי של האדם ניתן להגדיר את אופן העידוד. כיצד עושים זאת בדיוק אני מפרט בספרי…
  2. שימו לב הייטב להבחנה בין 3 מצבי העידוד העיקריים: תמיכה, דחיפה ואחרי כישלון. רק הערנות לכך תשפר את תוצאות העידוד שלכם במיידית.
  3. בערוץ התמיכה שימו דגש על מתן אוזן קשבת, קירבה פיסית (את\ה לא לבד), העברת תחושת אמפטיה אבל לא רחמים, חיזוק התקווה והאמונה שהדברים יסתדרו, שימוש בפרופורציות – המצב רע אבל…, נצלו משפטי תובנה שרבים מהם קיימים למשל: "אדם נחוש אף פעם אינו מאבד תקווה-תמיד יש לו סיבה לקוות". משפטי תובנות הם זיקוק של רעיונות ומבנה תחבירי שעושים את העבודה! תשתמשו בהם.
  4. שלבו בין עידוד "דיבור" לעידוד באמצעים פסיכופיסיקאלים. עוצמת המילים שתגידו תהיה הרבה יותר חזקה כאשר ערוצים ריגשיים יושפעו ממראות, צלילים וסביבה חיובית ותואמת.
  5. במהלך העידוד היו ערים לתגובות הרגשיות של המתעודד. חשוב לשים לב לכך לצורך איזון וויסות עוצמת הקול, הקצב וההדגשים. עידוד מוגזם מאבד את האפקטיביות שלו.
  6. היו ערים למצבי כישלון במיוחד עם ילדים. הם קריטיים! לאחר כישלון, הדבר החשוב ביתר הוא למנוע מאדם לייחס לעצמו את הסיבות לתוצאה באופן בלתי ניתן לשינוי. יש המון שיטות לעידוד אחר כישלון.
  7. מנפו הצלחות בקרב ילדיכם, בני הזוג שלכם והסובבים אתכם. מינוף הצלחה מחזק את הנפש ונדרש לא פחות מעידוד במצב שליליים.
  8. צרו לכם את "שיר הכוח" שלכם. זה כלי מופלא
  9. תקראו את הספר 😊 יש בו המון כללים ושיטות לעידוד עצמי ועידוד אחרים… להורדת הגרסה החינמית יש להקליק כאן
  10. היחשפו לכמה שיותר תוכן חיובי וחדשות טובות- יש כאלה בשפע והן כלי נהדר- אם תוכלו גם לכתוב בעצמיכם זה יהיה עוד יותר אפקטיבי!

והכי חשוב,

נצלו את כוחו העצום של העידוד כדי לחזק את עצמכם ואת הזולת. אחרי החיים עצמם , זוהי המתנה הגדולה ביותר בה זכינו – היכולת לקבל ולהעניק תקווה, אמונה וכוחות נפש כדי להתמודד, להתקדם, לצמוח ולממש את עצמנו כבני אדם.

5 1 vote
Article Rating

תגיות

רקפת פרא

מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק,הדיגיטל והתוכן. עוסקת בכתיבת חדשות טובות משנת 2018 דרך כתיבה במדור החדשות הטובות באתר Mako ועריכת האתר מאז ינואר 2019 וניהולו השוטף בהתנדבות. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה. מרצה באוניברסיטאות וארגונים בתחום התוכן החיובי והחדשות הטובות וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית וצרכנות חיובית.
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
Close
Close