המצווה לא הבינה את שפת הצוואה עליה חתמה – הצוואה בוטלה

כבוד השופטת מירה כהן מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, קיבלה את התנגדותה של בת לקיום צוואת אימה המנוחה שהוגשה על ידי אחיה בן המנוחה, הורתה על ביטול הצוואה ועל מתן צו ירושה.

כבוד השופטת בחנה את כל עילות ההתנגדות לרבות שהוגשו על ידי עורך הדין לירושה מטעמה – הפגמים הצורניים הרבים שנפלו בצוואה ובסופו של דבר, הגם שניתן היה להתגבר על אותם פגמים צורניים, קבעה כי משהוכח על ידי הבת כי המנוחה לא הבינה את שפת הצוואה- מדובר בפגם מהותי שלא ניתן להתגבר עליו.

המנוחה הורישה בצוואה את כל רכושה לבן והדירה 7 ילדים  ממנה (!)

המנוחה נפטרה כשהיא אלמנה בת 108 שנים ולה ולבעלה המנוח נולדו 8 ילדים. עם פטירת האב, הוריש הוא את כל עיזבונו לאשתו, המנוחה.

 הבן עבר להתגורר עם המנוחה לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה לאור הליך גירושין שעבר וממועד זה ולמשך 18 שנים גר עם המנוחה בידיעת אחיו ואחיותיו, כאשר אלו סומכים עליו באופן מלא כי יפעל רק לטובת המנוחה ולא יעשה דבר בכדי לפגוע בחלקם בעיזבון המנוחה.

למרות זאת, לאחים התברר בדיעבד  לתדהמתם לאחר מות המנוחה, כי היא הותירה צוואה לפיה היורש היחיד של כל עיזבונה (המהווה גם את עיזבון האב המנוח יש לזכור), הינו הבן (!).

הבת טענה לפגמים רבים בצוואה

הבת טענה כי הצוואה נעדרה חתימת עורך הדין שערך את הצוואה ורק 12 שנים לאחר מועד הצוואה, אישר בתצהיר כי הוא אימת את המנוחה בזמנו.

המועד בו נערכה הצוואה היה שונה מן המועד בו חתמו עליה שני העדים, כלומר, העדים לא יכולים להעיד כי הצוואה נחתמה על ידי המנוחה בפניהם וכי הבינה על מה חתמה.

בנוסף, טענה הבת כי המנוחה, למרות שדיברה והבינה עברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב בשפה העברית, הצוואה מעולם לא תורגמה לשפתה ולכן, כלל לא ידעה מה תוכן הצוואה עליה חתמה ולא הבינה שהיא מורישה את כל עיזבונה לבן ומדירה את כל יתר הילדים (!).

חיזוק לאמור גזרה הבת מטענתה שעל המצווה הייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הבן, שגר עימה, שהיה מעורב בעריכת הצוואה באופן פסול, שהמנוחה הייתה תלויה בו לכל דבר ועניין, בייחוד כאשר ערכה את הצוואה כשהיא בת 98 ומוגבלת מכל בחינה שהיא.

בצוואה אכן היו פגמים  צורניים רבים – שניתן היה להתגבר עליהם

עורך הדין שערך את הצוואה העיד (ועדותו לא נסתרה והייתה מהימנה על בית המשפט), העיד כי השוני במועדים נבע מטעות טכנית בלבד וכי המצווה כן חתמה בפני העדים ואף שני העדים העידו, כי המנוחה חתמה בפניהם כשהיא צלולה.

בית המשפט קיבל את העדויות בעניינים הללו זה וקבע, כי ניתן להתגבר על פגמים כאלה בצוואה, לו היו היחידים.

המצווה לא הבינה את שפת הצוואה – משמע, הצוואה לא משקפת את רצונה

עו”ד אורלי מנע שני מסכמת כי לאחר שמיעת העדויות, קבע בית המשפט כי הצוואה אינה משקפת את רצונה של הנוחה, שכלל לא הבינה על מה היא חותמת (הצוואה הוכנה מראש), כאשר אף אחד מהנוכחים (עורך הדין ושני העדים), לא טרחו להסביר לה, לתרגם לה או לוודא שהיא מבינה באיזשהו אופן.

לכן ומאחר ואין המדובר רק בפגמים צורניים הניתנים לריפוי, אלא בפגם מהותי שמעמיד בספק גדול את רצונה של המנוחה בצוואה- לא ניתן לקיימה. כל צוואה אמורה לשקף את רצונו האחרון של המצווה- ועל זה מנסה בית המשפט להגן באדיקות ומקל וחומר, כאשר מדובר על צוואה שעל פניו נראית קיצונית- שהרי הדרת 7 ילדים מתוך 8 מהעיזבון, אינו דבר שכיח של מה בכך.

 לקריאת פסק הדין המלא ראו:  45265-02-19.

קרדיט לתמונה Freepik