מבזקים:

"גוגל הגיעו להבנה שכדי לצמוח צריך להטמיע בתוכנית העבודה שלהם פעולות של נתינה והשקעה חברתית"

יום שני, דצמבר 21, 2015 | Tomas Stein Chneider

גוגל. בום. מי לא הייתה רוצה שבהצעת העבודה הבאה שלה יכלל השם "גוגל" ברשימת המעסיקים?! ולכן כשהציעו לי את העבודה מהפרוייקט החדש של בית איזי שפירא וגוגל שמחתי עד השמיים. כי א. אני אסיים את חודשי האבטלה המפוארת שלי ב. לא אצטרך למלצר- שכן אני המלצרית הגרועה ביקום ו-ג. שמי יקשר בדרך זו או אחרת לגוגל!! ענקית המדיה האינטרנט וההייטק, מכונה משומנת סטטוס חברתי שפע שפע שפע, כסף כסף כסף, עוד עוד, יש מיש יש מאין, אימפריה שלא צריכה לחשב את הדרך שלה כי היא כבר סלולה. עובדה בשטח. ואי שם בשרשרת המזון שלה, גם אם בתחתית תהיה- לא אחרת מאשר- אני.

תחילה הייתי צריכה להגיע לבית איזי שפירא. ברעננה. מדכא. מה זה לעזאזל בית איזי שפירא?
המונית עצרה מול מבנה סטנדרטי, שנראה מבחוץ כמו מרכז קהילתי שמור היטב עם נגיעה של מחלקה חשובה בבית חולים. נכנסתי בדלת השקופה האוטומטית, ובכניסה קיבלה את פניי מן אווירה אחרת שהזמינה אותי להצטרף אליה. לא הסכמתי. מה אני פראיירית? יש לי את חיי היומיום שלי ואת הדברים שיושבים עליי. היא תצטרך לעבוד קצת יותר קשה בשביל זה…

נכנסתי למשרד והבחורה שאמורה להחתים אותי על טפסי עובדת אמרה שתעשה לי סיור במקום. בליבי קיוויתי שהסיור יהיה קצר.
בחדר הראשון שמולו נעצרנו ישבו חמישה ילדים סביב שולחן. שניים היו על כיסא גלגלים, לאחד אחר תסמונת דאון, ועוד שניים עם שיתוק מוחין. ליד כל ילד מדריכה צמודה, ובראש השולחן מורה. (לא היה ספק מהקומפוזיציה שהיא אכן מורה). מול כל ילד נח לו טאבלט, וכולם בסיטואציה היו נראים- מבסוטים. ונינוחים. בלי יותר מדי קושי, מאמץ, רעש, עיתונות, סיסמאות, הגדרות- פשוט מבסוטים.
המראה הזה כאילו נגע באיבריי הפנימיים.
המשכנו ללכת, ועברנו על פני כיתות נוספות כאלו, שונות ומשונות, מכל הסוגים והגילאים. כיתות עם בריכה, כיתות עם מזרונים, כיתות עם משחקים, כיתות עם גופי תאורה מכל הסוגים, כיתות עם צבעים- כל מה שיכול לגרות את החושים. כי זו הרי למידה בעצם.
לא?

google-social

הפגישה הבאה הייתה במשרדי גוגל- או! חזרתי אל נתיב ההצלחה.

עליתי במעלית המשרדים המפוארים, עברתי במטבח המפנק, ציידתי את עצמי בחטיפים שונים, ובתחושת פינפון. צעדתי גאה לחדר הישיבות. כל מה שנוצץ- זהב!! שמחתי על העבודה ואפילו יותר שמחתי על איפה העבודה. בחדר הנוח הזה נגלה לי הפלא הבא- בפרוייקט הזה יחלקו בחינם מכשיר טכנולוגי חדיש לאנשים עם מוגבלות כלשהיא אשר מונעת מהם שימוש בידיים, ובעזרת אפליקציה הם יוכלו להשתמש באופן עצמאי בטלפון מגע -ללא מגע- אלא רק בעזרת תנועות הראש.
גוגל השקיעה כסף (רב מאוד) בפיתוח טכנולוגי ישראלי חדש בשם "ססמי" שהם מפתחים את האפליקציה ואת השלט שלה באופן שמיועד לאוכלוסייה שלא יכולה להשתמש בידיים. ואלו יחולקו למי שזה ישפר את איכות חייו.
איפה הקאץ'??
"אין קאץ'." ענתה באדישות הבחורה שאחראית על עשייה חברתית בגוגל ישראל.
"זוהי עשייה פילנתרופית. חלק מתוכנית העבודה של גוגל העולמית" זרקה לי בעודה מנשנשת קרקר. "זה נקרא אחריות תאגידית. כל תאגיד חייב על פי חוק לקחת חלק בפעילות התנדבותית שכוללת תרומה. זה יכול להיות בכל נושא שמקדם חברתית. וגוגל גם משקיעה באופן יזום בפרוייקטים לקידום מטרות חברתיות".
מה שנקרא- הייתי בשוק.
שאלתי שוב מתוך סקרנות עסקית- מה האינטרס?
היא הרימה את ראשה מניגוב השולחן ואמרה "האינטרס הוא שעל מנת לייצר מערכת יחסים פורה ומורכבת בין שני ממשקים באשר הם, במקרה שלנו גוף ואנשים, צריך לשים גם דגש על עשייה פילנתרופית- ללא מטרות רווח, כתפיסה כוללת. גוף שיש לו- צריך לתת. וטוב להתחיל בחברות המוחלשות. אנחנו לא צדיקים גדולים, זו פשוט דרך עבודה שגוגל מאוד מאמינים בה באופן פרקטי. בלי סנטימנט".
אשכרה. תכלס- הגיעו רחוק גוגל..
אסכם בפשטות- גוגל הגיעו להבנה שכדי לצמוח צריך להטמיע בתוכנית העבודה שלהם פעולות של נתינה והשקעה חברתית. בפרט אוכלוסיות מוחלשות. נתינה בשביל צמיחה. לא רק לקחת.
זה גוגל אמרו- לא אני.
ונכון תמיד אפשר יותר, ולא בטוח שאת כל מנהלי גוגל בפועל מעניינת החברה או האוכלוסייה על כל סוגיה- אבל בפרקטיקה ישנם אנשים שהעבודה שלהם היא לוודא באופן צמוד ושנתי את הפעילות הזאת. הפילנתרופית. (מילה שהיא טעם נרכש).

ברשותכם אקפוץ באופן לא כרונולוגי לרגע בו הרמתי את הטלפון במשרד ומן העבר השני דיבר אדם עם ניוון שרירים שהתקשר לברר לאמיתו של הדבר, כי הוא קרא על זה בעיתון והוא חושב שזה יכול להתאים לו, אם זה אמיתי.
"אתם מחזירים אותי למעגל החיים", יהיה המשפט שילך איתי, כנראה לנצח.
וככה לקינוח, כי זה כבר באמת מתוק אז שיהיה מתוק מדי, תתקרבו תתקרבו… יש בפרוייקט רכז איזורי, שהוא חבר, ערבי ישראלי מסחנין שאחראי על הנגשה לאוכלוסייה הערבית.

אני לא מתנדבת, אני מקבלת כסף עבור העבודה שלי, וישנם ימים שבהם אני רק מקלידה נתונים במחשב, או סורקת דפים, או מכינה את המשמרות לשבוע הבא. אני גם לא זו שתרמה את הכסף. אני לא קדושה, אני בורג במערכת. אבל לפחות המערכת מכוונת על התו נכון. המנגינה היא משהו שאני רוצה לשיר אותו.

בגדול אני עוד מחפשת את הקאץ'. אבל במקביל אי לא יכולה שלא לתהות.. גוגל- האימפריה העולמית הזו, הגיעה למסקנה שכדי להתפתח היא חייבת באופן טקטי לשלב בעשייתה עשייה חברתית לקידום בלי שהיא מרוויחה מזה כסף. או כל חומר אחר. עשייה שבה היא משקיעה מכיסה.
אולי זהו גרעין רעיוני שיש מה לעשות איתו. שצריך לשלב אותו בחיי היומיום שלנו- כדי להתפתח גרידא לא חס וחלילה להיות איזה נאורים מסריחים.
לא בהכרח צריך להאכיל חתולים ברחוב ביום גשום כשיורד ברד (למרות שזה יכול להיות נחמד), זה עניין של תפיסה, של הסתכלות. השינוי הוא לא גדול, האמת ממש מזערי – אבל יש לו הדים עד האינסוף.

#פרוייקט הכל בראש של בית איזי שפירא וגוגל. 073-0730000

tomas-stein-chneider
Tomas Stein Chneider
Co Founder at |

בן 29, גר בתל אביב. מקים-שותף ומנכ״ל The Positiv.
לומד ומתעסק בתחומים שונים ומגוונים שאני אוהב.
מאמין מאוד באהבה והקשבה, ושכל שאר הדברים יהיו בסדר 🙂

המלצות לכתבות קשורות

אם אהבתם את הכתבה ובכלל את מה שאנחנו עושים, תוכלו לעזור על ידי תרומה. עד היום נתרמו $1,332.00 מתוך $100,000.00 הנדרשים. אלו הם 1.33% מהיעד של The Positiv

1.33%

תגובות